נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
משה לנדוי, נפטר (א', 1.5.11) בירושלים והוא בן 99. לנדוי עמד בראש הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי במשפטו של
אדולף אייכמן, שנפתח לפני 50 שנה.
לנדוי, יליד דנציג שבפולין, למד משפטים באוניברסיטת לונדון ועלה ארצה ב-1933. ב-1940 התמנה לשופט שלום בחיפה, ב-1948 מונה לשופט מחוזי בעיר זו וב-1953 צורף לבית המשפט העליון בגיל 41 בלבד - השופט הצעיר ביותר בתולדות העליון.
כאשר נלכד אייכמן והיה ברור שיועמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים, חשש ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, כי בראש ההרכב יישב נשיא המחוזי - בנימין הלוי. הלה היה, שנים אחדות קודם לכן, השופט במשפט הדיבה של ישראל קסטנר וקבע ש"קסטנר מכר את נשמתו לשטן" במגעיו עם אייכמן, ובכך גם מתח ביקורת עקיפה אך חריפה על ההנהגה הציונית בזמן השואה בראשותו של בן-גוריון.
על-מנת לעקוף אפשרות זו - גילתה פרופ' חנה יבלונקה במחקרה על המשפט - יזם שר המשפטים דאז, פנחס רוזן, חוק מיוחד שיחול על עבירות שדינן מיתה. לפי חוק זה, בראש הרכב השופטים בתיקים אלו יישב שופט של בית המשפט העליון, ולצידו שני שופטים מחוזיים. לנדוי היה השופט העליון שהתמנה לשבת בראש משפט אייכמן, ולצידו ישבו הלוי והשופט יצחק רווה.
בספרו על המשפט מתאר התובע, גדעון האוזנר, את העימותים הרבים שהיו לו עם בית המשפט בכלל ועם לנדוי בפרט. לדבריו, בית המשפט הקפיד עימו מאוד על שמירת הנהלים ואף הצר מדי פעם את צעדיו, עד כדי כך שבאחד הערבים התלוצץ אחד העיתונאים באומרו להאוזנר: "יש לך בית משפט עוין".
במרחק השנים, סבר האוזנר שהחמרות אלו לא היו במקומן, ונועדו ככל הנראה למנוע כל חשש של מראית עין. זאת, לאחר שממילא נמתחה בעולם ביקורת על העמדתו לדין של אייכמן בידי נציגי העם שרצח, וזו גם הייתה אחת הטענות המקדמיות של סניגורו, רוברט סרבציוס.
פסק הדין המרשיע וגזר דין המוות במשפט אייכמן ניתנו פה אחד, ואושרו פה אחד בבית המשפט העליון. בניגוד להאוזנר, שהתבטא בפומבי פעמים רבות בנוגע למשפט, סירב לנדוי לעשות זאת. לפני עשר שנים השיב בכתב לבקשתו של כותב שורות אלו באומרו, כי אין הוא מתראיין בנוגע למשפטים שניהל.
בשנים 1980-1977 שימש לנדוי כמשנה לנשיא בית המשפט העליון, ושנתיים נוספות - כנשיאו. הוא היה חבר בוועדת אגרנט לחקר המחדל שקדם למלחמת יום הכיפורים, וב-1987 עמד בראש ועדת חקירה ממלכתית לענייני השב"כ, ועדה אשר התירה להפעיל "לחץ פיזי מתון" על נחקרים. בשנת 1991 זכה לנדוי בפרס ישראל למדעי החברה.
לנדוי התנגד בחריפות למהפכה החוקתית מבית מדרשו של
אהרן ברק, ונתן לכך ביטוי במאמר ידוע שפירסם בו כתב: "מי שמך לחולל מהפכות". ביולי 2000, בהתבטאות פוליטית נדירה, טען לנדוי שהוויתורים של
אהוד ברק בוועידת קמפ-דייוויד מסכנים את עצם קיומה של המדינה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
