כאשר מתלוננות הרשויות המקומיות על מצבן - ורובן עושות זאת דרך קבע - הן שוכחות, משום מה, לדבר על תנאי העבודה והשכר של ראשי הרשויות ועובדי לשכותיהם. והנה בא
מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, וחושף (יום ג', 20.12.11) כיצד מתנהלות הלשכות בשש רשויות מקומיות. מסתבר, שהחיים שם לא ממש רעים. כוכבי הפרק הזה בדוח: ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, וראש עיריית אלעד, יצחק עידן.
באופן נדיר מאוד, פותח המבקר את הדוח במתקפה חזיתית על פיירברג-איכר, אשר "הערימה קשיים על עבודת משרד מבקר המדינה והשהתה במשך חודש ימים את מתן פלטי המחשב הנוגעים ליומני הפגישות שלה. לאחר פגישה שקיים עימה לבקשתה מבקר המדינה, ניאות מבקר המדינה לאפשר לה למסור את פלטי המחשב לעובדי הביקורת תוך השמטות והבהרות שביקשה ראש העירייה מטעמי הגנה על הפרטיות. כשהמציאה לבסוף ראש העירייה את פלטי המחשב האמורים לידי עובדי משרד מבקר המדינה, לאחר דין ודברים ושיהוי נוסף שנקטה, התברר כי נוספו או נגרעו ביומני הפגישות גם נתונים רלוונטיים לביקורת. נמצא שנוסף על עניינים פרטיים גרדא, הושמטו מהפלטים גם נתונים על פגישות ענייניות ופרטים בדבר מקומן, ונוספו הבהרות ופרטים שהתגלו כלא נכונים". ההסבר שלה: טעויות
בתום לב. הביטוי הזה מופיע פעמים רבות בתגובתה של עיריית נתניה לממצאי המבקר.
ומכאן - לתמונה הכללית: "הממצאים שנחשפו בדוח זה מלמדים כי במקרים רבים לא הקפידו לשכות ראשי הרשויות שנבדקו, אשר הוצאותיהן ממומנות מכספי ציבור, לשמור על אבני בוחן מתאימות לשירות הציבורי ולא תמיד השתמשו כהלכה בנכסים, בכספים ובמשאבים שהופקדו בידי הנבחרים בנאמנות".
ממצא מרכזי עוסק בפגישות בין ראשי הרשויות לבין גורמי חוץ, ובהם אילי הון המעוניינים לפעול בתחומי הרשות. "הפגישות התקיימו בלי שהדרגים המקצועיים ברשויות הכינו חוות דעת לקראתן; לעיתים רחוקות בלבד התקיימו רישומים ופרוטוקולים במהלך הפגישות והדיונים, ולא נרשמו תוצאותיהם, לרבות הנחיות לביצוע; חלק מהפגישות האלה אף התקיימו בארבע עיניים, בין ראש הרשות לגורם הפרטי, מחוץ למשרדי הרשות, בדרך כלל במסעדה או בבית קפה, אף זאת ללא רישום ותיעוד של מהלך הפגישות ותוצאותיהן".
ראשי הרשויות שנבדקו לא מקפחים את עוזריהם. נמצאו מקרים שעובדי הלשכות קיבלו שכר שלא בהתאם לחוקת העבודה והנחיות משרד הפנים. עניין העסקתו של מנהל לשכת ראש הרשות המקומית אלעד, לא הובא לאישור מועצת הרשות, לא נחתם עימו חוזה מיוחד, שר הפנים לא אישר את תנאי שכרו והוא ועובדים נוספים בלשכה קיבלו תוספות שכר חריגות.
החיים הטובים אינם מוגבלים לגבולות ישראל: מרבית הרשויות שנבדקו לא קבעו נהלים בכתב בנושא הנסיעות לחו"ל של נבחריהן; בחלק מהרשויות גם לא נדונו נסיעות ראשי הרשויות במליאות לפני הנסיעה. ראשי הרשויות גם לא דיווחו על תוצאות נסיעתם, לבד מנסיעה אחת של ראש עיריית נתניה.
הלשכה המפוארת של פיירברג-איכר על-פי יומן הפגישות המקורי של מרים פיירברג-איכר בתקופה שנסקרה (יולי 2009 עד יוני 2010), היא קיימה 58 פגישות עם גורמי חוץ פרטיים - יזמים, קבלנים, תורמים וכדומה. ביומנה צוינו הנושאים או המטרות של שבע מהפגישות הללו בלבד; ב-34 מהפגישות היא הייתה הנציגה היחידה מטעם העירייה.
המבקר מתייחס נקודתית לאחת מטענותיה של פיירברג-איכר, לפיה קיימה פגישות פרטיות עם "ידידים ותיקים מאוד, עוד מימי ילדותה": "פגישות ראש העירייה עם ידידים כאלה, שהפכו ליזמים או לקבלנים הבונים בנתניה, ראוי כי יתקיימו על-פי עקרונות של מינהל ציבורי תקין תוך רישום פרוטוקול ובנוכחות הצוות המקצועי של העירייה".
לשכת ראש עיריית נתניה, ובייחוד חדרה של פיירברג-איכר, גדולה ומפוארת במידה ניכרת משאר הלשכות; שטח חדרה הוא 63 מ"ר, ומשולבים בו אלמנטים, תוספות ואביזרים ש"אינם תואמים לרמת הצניעות המצופה ממשרת ציבור". דלת הכניסה עשויה מעץ ומשובצת בתוך "קיר זכוכית סיקורית"; הכנף והמשקוף צופו בפורניר משובח עם עיבודים וציפוי עץ לפי בחירת מעצב פנים; בחדר הישיבות הותקנה תקרה של לוחות עץ משתלבים.
עיריית נתניה טענה, כי פיירברג-איכר הנחתה את אנשי המקצוע, בשלבי התכנון של התאמת הנכס השכור לייעודו, כי על הלשכה להיות צנועה ולא לעורר רושם של ראוותנות יתרה. עיריית נתניה צירפה לתשובה חוות דעת של מהנדס מומחה, ולפיה אכן "התכנון עבר רידוד מהותי והתגמירים בלשכה בוצעו בפועל באורח צנוע בהחלט וללא שום נטייה לראוותנות". המבקר לא קונה את זה: הלשכה עדיין מפוארת בהרבה משל יתר ראשי הרשויות שנבדקו ומשרדה של פיירברג-איכר כפול בגודלו ממשרדו של שר.
כולם נפגשים בארבע עיניים ראש עיריית אלעד, יצחק עידן, קיים בתקופה שנסקרה (יולי 2009 עד יוני 2010) 270 פגישות עם גורמי חוץ: 80 עם גורמים שלטוניים, 110 עם גורמים מקומיים ו-80 עם גורמים פרטיים. לגבי 75 פגישות עם גורמים מקומיים ו-48 פגישות עם גורמים פרטיים לא צוינו ביומן הפגישות נושא הפגישה או מטרתה. ב-59 פגישות עם גורמים מקומיים, ב-34 פגישות עם גורמים שלטוניים וב-46 פגישות עם גורמים פרטיים נכח מטעם העירייה עידן לבדו.
ראש עיריית פתח תקוה, איציק אוחיון, קיים בתקופה שנסקרה 58 פגישות עם גורמי חוץ פרטיים. ביומן הפגישות לא צוין לגבי 13 מהפגישות הללו נושא הפגישה או מטרתה; ב-26 מהפגישות הוא היה הנציג היחיד מטעם העירייה.
ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן-חמו, קיים בתקופה שנסקרה 30 פגישות עם גורמי חוץ פרטיים. ב-24 מהפגישות הללו לא צוינו ביומן הפגישות נושא הדיון או מטרת הפגישה; בשש מהפגישות הוא היה הנציג היחיד מטעם העירייה.
ראש עיריית קריית גת, אבירם דהרי, קיים בתקופה שנסקרה 43 פגישות עם גורמי חוץ פרטיים. ביומן הפגישות לא צוינו לגבי 18 מהפגישות הללו נושא הפגישה או מטרתה; ב-32 מהפגישות הוא היה הנציג היחיד מטעם העירייה.
ראש מועצת גדרה, יואל גמליאל, קיים באותה תקופה 41 פגישות עם גורמי חוץ פרטיים. לגבי 20 מהפגישות הללו לא צוינו ביומן הפגישות נושא הפגישה או מטרתה; ב-24 מהפגישות הוא היה הנציג היחיד מטעם המועצה.
הארוחות והפרסומות של יצחק עידן ראש עיריית אלעד, יצחק עידן, קיבל מהעירייה בשנה שעברה הלוואות בהיקף כולל של 30,000 שקל לפרעון בעשרה תשלומים, בעוד ההלוואה הממוצעת מקרן ההלוואות הייתה 7,000 שקל בלבד. ההלוואות ניתנו ללא ציון הסיבה, ללא מילוי טפסים וללא האישורים הנדרשים.
העירייה לא הבינה על מה כל המהומה, ובתגובתה מסרה למשרד המבקר שלא היה כל פסול בהתנהלותה. לינדנשטראוס קובע, כי עידן זכה "בהטבה שלא היה זכאי לה על-פי דין. העירייה נהגה בעניין זה באופן פסול ושלא לפי כל נורמה ציבורית וכללי מינהל תקין. תגובת העירייה כי אין היא רואה כל פסול בעניין מדאיגה ביותר. מן הראוי כי הנושא יועבר לעיון היועץ המשפטי של משרד הפנים כדי שיבחן אותו ויחווה דעתו בעניין ההליכים הנדרשים בנסיבות העניין", קרי: להגיש תביעה נגד עידן.
בכלל נראה, שעידן לא בדיוק יודע מה פירוש אחריות בכספי ציבור. הדוח מקדיש עמודים רבים לסקירת החזרי הוצאות שקיבל עידן, במיוחד על ארוחות מחוץ למשרדו ועל כיבוד בלשכתו. החשבוניות שהגיש עידן היו עבור ארוחות שהתקיימו במגוון רחב מאוד של מסעדות, שיפודיות, סטייקיות, בתי קפה וחברות הסעדה (קייטרינג), בירושלים, בראש העין, בפתח תקוה, בחיפה, באור יהודה, בנתניה, ברמת גן, בתל אביב, בעכו, בכפר חב"ד ובאלעד. כ-100 מהחשבוניות לא כללו פרטים על מהות ההזמנה שנעשתה, לבד מציון פרט סתמי, כגון "אירוח", "אוכל", "ארוחה" וכולי, ובעשרות חשבוניות אף לא נכתב דבר.
היו כמה חשבוניות מוזרות במיוחד. כך, למשל, שתי חשבוניות נשאו את הרישום "אוכל מוכן לשבת". כי 20 מהארוחות שולמו אחרי השעה 22:00, ארבע מהן אחרי 23:00, ושלוש אחרי 24:00 (אחת מהן שולמה בשעה 02:00 אחר חצות). השוואה בין החשבוניות ובין הרישומים ביומן הפגישות של עידן לגבי 105 חשבוניות מעלה חוסר התאמה בין הנתונים, דבר ה"מעורר ספק בנוגע לזהות המשתתפים בישיבה וכן בנוגע לקשר בין הארוחות ובין מילוי תפקידו הציבורי של ראש עיריית אלעד".
עמודים רבים נוספים בדוח מוקדשים להוצאות של עשרות אלפי שקלים מקופת עיריית אלעד לטובת פרסומים, ששירתו גם - ואולי בעיקר - את עידן אישית. כך למשל הוצאו 80,000 שקל על סרט תדמית לעידן; 30,000 שקל תמורת כתבות פרסומיות בעיתון חרדי; 31,000 שקל תמורת ברכת שנה טובה בחתימתו של עידן; ו-46,000 שקל לאירוח בסוכתו של עידן.
הרשויות נדרשות לשנות את דרכן המבקר מסכם באומרו, כי דוח זה חושף ליקויים בכל הנוגע לקיומם של הכללים הבסיסיים של מינהל ציבורי תקין - דהיינו חוקיות, חיסכון ושקיפות. הרשויות נדרשות לשנות את דרכן, בייחוד בכל הנוגע להוצאות מופרזות ומיותרות.
פגישותיהם של ראשי הרשויות עם גורמי חוץ, בעיקר עם גורמים פרטיים, צריכות להתקיים לאחר שהדרג המקצועי חיווה דעתו על הנושא העומד על הפרק. ראוי שעל פגישות עם בעלי הון תחול חובת שקיפות מורחבת, ומן הראוי שהרשויות יתעדו בכתב כל ישיבה ופגישה המתקיימת עם גורמים פרטיים, לרבות ההנחיות לביצוע שנקבעו בהן. על ראשי הרשויות המקומיות להימנע מפגישות בארבע עיניים עם בעלי ההון ולהקפיד על נוכחותו של הדרג המקצועי בפגישות אלו.
על משרד הפנים, אומר המבקר, מוטל לעשות בין היתר את הפעולות הבאות:
1. להמליץ על המבנה הפיזי הרצוי של הלשכות, לרבות שטחן, המפרט הטכני שלהן ופרטי הריהוט שיכילו.
2. להגדיר את תקן כוח האדם בכל לשכה של ראש רשות מקומית ולקבוע את התנאים הנלווים לשכרם של עובדי הלשכות בתפקידיהם השונים.
3. לפרסם הנחיות בנוגע לזכאות של ראש לשכת ראש רשות מקומית לרכב צמוד ובנוגע לסוגי ההוצאות שהוא זכאי להחזר עבורן, ולמנוע מצב בו הרשות תשלם קנסות בגין עבירות של ראש הרשות או בכירים בה.
4. לקבוע בהנחיות או בנהלים אמות מידה ראויות וצנועות לסוגו ולכמותו של הכיבוד שיונהג בישיבות ובאירועים אחרים המתקיימים דרך קבע בלשכות ראשי הרשויות ולכמותו.
5. להסדיר בנוהל כתוב את נושא הנסיעות לחו"ל של ראשי הרשויות, של נבחרי הציבור ושל בעלי תפקידים בלשכות ראשי הרשויות.
6. לעקוב אחרי החזרים של כספים שהוצאו שלא כדין על-ידי מקביליהם לקופות הרשויות המקומיות.
