הסחבת בטיפולו של
משרד התחבורה בתלונותיהם של נוסעי התחבורה ציבורית מקבלת אישור גם מנציבות תלונות הציבור שבמשרד
מבקר המדינה. בירור תלונות שהגיעו אשתקד לנציבות העלה כי הטיפול ארך כשנה ואף למעלה מכך.
מתלונן שהגיש בינואר 2007 תלונה על נהג, קיבל מענה רק כעבור כארבע שנים וחצי. במכתב מיחידת התביעות של המשרד, מיוני 2011, נאמר לו שהתלונה ותיק החקירה הועברו לטיפולה.
בירור התלונה העלה כי המתלונן זומן למתן עדות במרס 2007, וכי במשך השנים שלאחר מכן שלחה מחלקת החקירות של המשרד לחברת האוטובוסים שישה זימונים לחקירה. תחילה נשלחו זימונים אחדים לנהג האוטובוס אך הוא לא התייצב. לאחר מכן זומן מנכ"ל החברה אך גם הוא לא התייצב. בשל חוסר שיתוף פעולה, הועבר התיק ליחידת התביעות רק ביוני 2011.
מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד כתב בתשובתו לפניית הנציבות כי אכן יש לקצר את משך הטיפול בתלונות, וכי הוא הנחה את מנהל יחידת הפיקוח, הממונה על מחלקת החקירות, להקפיד על פרקי זמן קצרים בין הזימונים לחקירה, ואם המוזמן אינו מתייצב, לפנות לגורם בכיר ממנו בחברה.
משרד התחבורה מבהיר כי הפרה של הוראה מהוראות תקנות התעבורה היא בגדר עברה פלילית, ולכן אורך זמן כדי לאסוף ולגבש את הראיות הדרושות לצורך הגשת כתב אישום.
כדי לקצר משמעותית את משך החקירות הוחלט לאחרונה להגדיר חלק מהעברות הפליליות בתקנות התעבורה כעברות מינהליות, כדי שהמשרד יהיה מוסמך לנקוט עיצומים מבלי להזדקק לבית המשפט. בפועל, רובן המכריע של התלונות מטופלות במסלול המשפטי ולא המינהלי.
הנציבות העירה למשרד התחבורה בחומרה על הסחבת וקבעה כי היא נוגדת סדרי מינהל תקין. היא הדגישה כי התחבורה הציבורית משרתת חלקים נרחבים מהאוכלוסיה, בפרט כאלה שאינם יכולים להיעזר בתחבורה פרטית. מכאן שחשוב מאוד להפעיל מערכת יעילה ואפקטיבית לפיקוח על השירות שנותן מערך התחבורה הציבורית ולבדיקת תלונות בנושא.