מבקר המדינה נוגע במישרין באחד הנושאים הנפיצים ביותר שעל סדר היום הישראלי: שירות חרדים בצה"ל. ממצאיו אינם מפתיעים, אך מן הסתם יספקו חומר נוסף לטיעוניהם של שני הצדדים: של מי שטוענים שהחרדים אינם נושאים בנטל, ושל מי שטוענים שצה"ל אינו עושה די הצורך כדי לאפשר להם להתגייס.
צה"ל מפעיל שני מסלולים מיוחדים לחרדים: תוכנית לשילוב המיועדת לבני 27-22 שוויתרו על מעמד "תורתו אומנותו" או כאלה שצה"ל ביטל להם מעמד זה כיוון שלא עמדו בתנאים שנקבעו במסגרת חוק טל; הנח"ל החרדי המיועד לגילאי 21-19, שאינם לומדים בישיבות ושאינם לפיכך במעמד "תורתו אומנותו". בשנים 2010 ו-2011 התגייסו 1,000 ו-1,280 חיילים חרדים. בשנת 2011 שולבו בתוכנית שח"ר 610 חיילים, ומאז הפעלתה שולבו בה 1,700 חיילים. בגדוד הנח"ל החרדי שולבו בשנת 2011 כ-380 חיילים חרדים, ומאז שנת 2007 שירתו בו 1,600 חיילים חרדים.
המבקר מציין לחיוב, כי מסלולי השירות הובילו לעלייה - ואף לעלייה חשובה - בהיקף גיוסם של חרדים. צה"ל עמד - ואף מעבר לכך - ביעד הביניים של 1,200 מתגייסים חרדים, שקבעה הממשלה בהחלטתה מינואר 2011. עם זאת, שיעור אי-הגיוס לצה"ל מושפע ממספר סיבות אשר העיקרית שבהן היא "תורתו אומנותו". בסיבה זאת נרשמה עלייה משמעותית - מ-8.4% מכלל פוטנציאל הגיוס בשנת 2005 ל-13% ממנו בשנת 2010. בשנת 2005 שיעורי אי-הגיוס על-רקע "תורתו אומנותו" עמדו על 36% מכלל הגברים היהודיים שלא גויסו, ובשנת 2010 הגיע נימוק זה ל-52% מכלל הלא-מתגייסים.
מאז שנת 2003 ועד שנת 2010 עלה היקף דחויי השירות במסגרת "תורתו אומנותו" בשיעור של 60%: מ-39,200 ל-63,000. שיעור המתגייסים החרדים לצה"ל בשנים 2010 ו-2011, ביחס לגודל השנתון החרדי הנכנס למעמד "תורתו אומנותו" במועד הרלוונטי לשנים אלה עמד על 13% וכ16% (בהתאמה). היקפי הגיוס בקרב כלל אוכלוסיית הגברים היהודיים בשנת 2010 היה 75%.
בעיות בתחומי המזון וההכשרה המקצועית
סוגיית המזון בכשרות המתאימה לחיילים החרדים חשובה ביותר בהצלחת התוכנית ובהשתלבותם של החיילים החרדים בצה"ל. אכ"א והרבנות הצבאית פעלו אומנם לאפשר לחיילים החרדים לקבל מזון בכשרות המותאמת עבורם, אולם נמצאו תקלות ביישומה של מדיניות זו.
אחת המטרות המרכזיות של תוכנית שח"ר נוגעת להכשרה המקצועית הניתנת לחיילים החרדים, ובמיוחד להכרה הממשלתית שתינתן למקצוע שרכשו בצה"ל ("קרדיטציה"), כדי לסייע להם להשתלב בשוק העבודה האזרחי. ואולם, למרבית המקצועות שבהם משרתים החיילים בתוכנית שח"ר, אין עדיין "קרדיטציה". לאכ"א אין עדיין תוכנית סדורה ביחס למקצועות אשר מן הראוי לשלב בהם את חיילי שח"ר, ובהם מקצועות אשר ניתן לקבל במסגרתם "קרדיטציה" ומקצועות שהם בגדר מקצועות בעלי מאפיינים צבאיים.
חלק משמעותי מבין החרדים המתגייסים לצה"ל זקוקים לסיוע בתחום תנאי השירות, ובכלל זה לתשלומי משפחה. נמצאו מקרים רבים שבהם הטיפול בבקשות תשלומי המשפחה של חיילי תוכנית שח"ר לא נעשה טרם גיוסם, אלא תוך כדי שירותם, כך שהם נאלצים לעתים להמתין מספר חודשים עד שזכאותם מוסדרת. אף שמפקדיהם של חיילי שח"ר מחויבים לראיין אותם בעת קליטתם ביחידה ואחת לשישה חודשים במהלך שירותם, הדבר אינו מתקיים במקרים רבים.
לשתף את הרב הצבאי הראשי
בחלק הסיכום של הפרק מצביע משרד מבקר המדינה על כך, ששיעור המתגייסים החרדים עדיין נמוך ומספרם של דחויי השירות ש"תורתם אומנותם" הולך וגדל. יש חשיבות רבה להבטיח, כי המדיניות של תוכנית שח"ר תגובש על בסיס ראייה כוללת של התוכנית עצמה ושל צורכי צה"ל והמדינה, תוך מתן אפשרות של גמישות וחופש פעולה פנימיים.
הוא קובע, כי על ראש אכ"א, אורנה ברבינאי, לפעול כך שהמדיניות של תוכנית שח"ר תגובש ותמומש על בסיס ראייה כוללת של התוכנית עצמה ושל צורכי צה"ל והמדינה, ובכלל זה בתחומים ההלכתיים הנוגעים אליה, בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים בצה"ל ובפרט הרב הצבאי הראשי, ובמקומות שבהם הדבר נדרש - יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים.
מן הראוי, שהרמטכ"ל והמטכ"ל יבחנו את עקרונות המדיניות הנוגעת לשילובם של חרדים בצה"ל במסגרת תוכנית שח"ר, כדי להבטיח שהתוכנית משקפת ומביאה לידי ביטוי את האיזונים הנדרשים, וכי יש בה לתת מענה לצורכי צה"ל, החרדים והחברה בכלל. כמו-כן, מן הראוי שנושא זה יידון גם אצל שר הביטחון,
אהוד ברק, והוא יאשר את עקרונות תוכנית שח"ר, במיוחד ככל שאלה נוגעים למאפייני שירותם של החרדים ולאיזונים השונים הנדרשים בהקשר זה אל מול ערכי יסוד הנוגעים בשירות בצה"ל כ"צבא העם".
