משרד
מבקר המדינה מצא ליקויים משמעותיים בתהליכי קבלת ההחלטות בצה"ל ובמשרד הביטחון בעניין אישור ומימוש אחד מהפרויקטים בתחום כלי טיס בלתי מאוישים; בפיקוח ובבקרה של משרד הביטחון על ביצועו בתעשיה האווירית; בתהליכי הבחינה בתע"א לאישורו ולמימושו; במעקב, בבקרה ובפיקוח של תע"א על ביצועו; וביחסי הגומלין בין משרד הביטחון לתע"א בנוגע להתנהלות בו. בפגמים שהועלו בעבודת המטה במשרד הביטחון ובצה"ל היה כדי לפגוע בתהליכי קבלת ההחלטות ברמות הבכירות ביותר בצה"ל, קרי סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל, וכן ברמת הדרג המדיני המאשר את הפרויקטים.
הפרויקט שנבדק הוא מורכב וארוך טווח, שההחלטות לגביו מחייבות את מקבלי ההחלטות לחזון ולראייה מערכתית של הצרכים העתידיים של צה"ל. דווקא משום כך, לדעת מבקר המדינה, מחייב תהליך קבלת ההחלטות בעניינו בחינה מסודרת של יכולות ומגבלות המערכת המפותחת במסגרתו, ההישג הנדרש ממנה, עלותה הכוללת והערכת התועלת שתצמח ממנה ביחס לחלופות אפשריות.
אשר לפעילות תע"א בפרויקטים שנבדקו, נוכח ההפסדים שנצברו בהם ונוכח הליקויים שעלו בביקורת, מן הראוי שהנהלת החברה תפיק לקחים מהתנהלותה בהם. זאת, כדי להביא בעתיד לשיפור בעבודת המטה בתע"א בפרויקטים של פיתוח מערכות עתירות ידע, בעיקר בתחומי הערכת הסיכונים, קביעת לוחות הזמנים והכנת אמדני העלויות.
לדעת המבקר, על משרד הביטחון ותע"א לבחון את התנהלותם, בעיקר ביחסי הגומלין ביניהם, ולהקפיד ליישם את מנגנוני הבקרה והפיקוח הקיימים, וכן לבדוק האם נדרשים שינויים בדגש על הבקרה שמקיים משרד הביטחון על פעילות תע"א. כל אלה, כדי לייעל את תהליכי הפיתוח ולעמוד בלוחות הזמנים המתוכננים להשגת יכולת מבצעית לצה"ל בפרויקטים עתידיים.
ההשקעות הכבדות הנדרשות למימוש אחד הפרויקטים וההשלכות הנובעות מכך על תקציב הביטחון, מחייבים את כל הגורמים המעורבים, ובראש ובראשונה הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, להתייחסות מערכתית ורחבת היקף לסוגיות שעלו בדוח הביקורת. בכלל זה עליהם לנתח חלופות שונות להמשך מימוש המערך וכדאיותן, הן בהיבט המבצעי והן בהיבט היקף המקורות הכולל הנדרש, וזאת מול צרכים אחרים של מערכת הביטחון, ולהעלותם בפני שר הביטחון.
תעש נבחרה ללא מכרז - ולא עמדה במשימה
מבקר המדינה בדק את החלטת צה"ל להצטייד במערכת "חץ דורבן" מתוצאת תעש להגנה אקטיבית על נגמ"שים מדגם "מרכבה", דהיינו: ליירוט טילים. הבחירה בתעש נעשתה ללא מכרז, למרות שגם רפאל ייצרה מערכות כאלו. ואולם, ביוני 2010 קבע משרד הביטחון שאין להמשיך בהתקשרות עם תעש, משום שהמערכת של החברה עדיין איננה בשלה. החלטה זו, מציין המבקר, התקבלה ללא עבודה מטה מלאה ומסודרת.
בנובמבר 2010 המליצו סגן הרמטכ"ל דאז,
בני גנץ, אגף התכנון וזרוע היבשה לרמטכ"ל דאז,
גבי אשכנזי, על יצירת אינטגרציה של מערכות "מעיל רוח" ו"חץ דורבן", בלי שצה"ל ומשהב"ט בדקו את היתכנותה של המערכת המשולבת ואת המשמעויות של מימושה. בהבאת מידע חלקי ולא ממצה לדיון בראשות הרמטכ"ל היה לכאורה להביא לקבלת החלטה שאינה מיטבית, אומר המבקר.
בפברואר 2011 החליט מנכ"ל משרד הביטחון,
אודי שני, על פיתוח המערכת המשולבת. ואולם, במועד זה ההערכה על היכולת לשלב מבחינה טכנולוגית בין מרכיבי המערכת של רפאל לבין מרכיבי המערכת של תעש לא הייתה מבוססת על עבודת מטה; לא היה בידי משרד הביטחון וצה"ל מידע בדבר הביצועים הצפויים של מערכת כזו; ולא נערכה עבודת מטה על תרומתה של מערכת כזו לצה"ל בהשוואה לחלופות הקיימות, על לוחות הזמנים לפיתוח ולייצור, ועל עלויות הפיתוח והייצור הצפויות. החלטתו של שני לבחור את רפאל כקבלן הראשי לפרויקט הייתה חריגה מסמכותו.
למרות החיוניות שברכישת מערכת ההגנה, קובע המבקר, התנהלות גורמים בצה"ל ובמשרד הביטחון הביאה לכך שעד אפריל 2011 לא חתם המשרד על חוזה לאספקתה, וגם לא ידוע מתי היא תותקן. הסיבות העיקריות לכך הן ליקויים משמעותיים בתהליכי קבלת ההחלטות, ובכלל זה פגמים בעבודת המטה בגופים אלה, וכן פעילות במשרד הביטחון שלא בהתאם לחוק חובת המכרזים. לדעת המבקר, יש לבחון הן את הפרויקט הזה - שעלותו מיליארדי שקלים - והן את כלל התהליכים הקשורים לרכישת מערכות נשק, לאור הליקויים שהתגלו בנושא זה.
ברק נדרש להבטיח את קיומם של קווי הייצור
משרד המבקר בדק את הנעשה בנוגע לשמירת קווי ייצור חיוניים בתעש, בעקבות טיפולו בנושא בשנת 2007. הוא מצא, כי משרד הביטחון לא נתן את המענה הנדרש לשמירה על יכולות הייצור בקווי הייצור בתשלובת התחמושת הכבדה בתעש. בשנים 2011-2007 המשיכה מערכת הביטחון בעבודת מטה בעניין מיפוי קווי ייצור חיוניים בתעש, אך החלטות לא התקבלו. בשנים 2010-2008 נגרמו נזקים כבדים לקווי הייצור החיוניים בתשלובת, וחלקם נסגרו בלי שהתקבלה על כך החלטה של מערכת הביטחון. משמעות הדבר היא פגיעה במוכנות לעת חירום, קובע המבקר בצורה חד-משמעית.
"ראוי שהשר [
אהוד ברק] יפעל בהקדם לקבלת החלטה מגובה בתקציב מתאים בנוגע לקווי ייצור של תחמושת כבדה בתעש שיש לשמר - ללא התניה כל שהיא, לרבות מציאת פתרון כולל למצבה של תעש", קובע המבקר. "זאת נוכח החשיבות הרבה של הקווים החיוניים למוכנות צה"ל לעת חירום, העיכוב הניכר במימוש החלטת הממשלה משנת 2005 להפריט את תעש, והמצב שבו תהליך ליישום פתרון כולל למצבה של תעש עשוי להימשך זמן רב ותוצאותיו אינן מובטחות".
