האוניברסיטאות הן כר נרחב למחקר בתחומים שונים ומקור ראשון במעלה לתגליות מדעיות, תרופות מצילות חיים, טכנולוגיות מתקדמות, יצירות אינטלקטואליות וידע חדש בתחומים מגוונים. האוניברסיטאות הן בעלות הקניין הרוחני בהמצאות חברי הסגל שלהן, מכוח חוק הפטנטים המקנה למעביד בעלות על המצאות עובדיו.
מבקר המדינה מצא (יום ד', 17.10.12), כי בהיעדר מדיניות ברורה של האוניברסיטאות בשאלות עקרוניות הנוגעות לקניין הרוחני, הרי שחברות היישום, בידיהן הפקידו האוניברסיטאות את ניהול הקניין הרוחני שלהן, הן הקובעות למעשה את מדיניותן בשורה של נושאים חשובים. מאחר שמטרתן העיקרית של חברות היישום היא למקסם את רווחיהן, ושיקוליהן אינם תואמים בהכרח את טובתם של האוניברסיטאות או הציבור הרחב, מן הראוי שהמוסדות המנהלים של האוניברסיטאות יכריעו בנושאים אלו.
בחלק מחברות היישום רשומים מאות פטנטים והמצאות הממתינים למסחור, בשעה שהצוות המקצועי הממונה על מסחורם מונה אנשים ספורים בלבד. לפיכך מתקשות חברות היישום לטפל כראוי במסחורם של כל הפטנטים, והמצאות ישימות רבות עלולות לרדת לטמיון. רוב האוניברסיטאות לא קבעו כללים או קווים מנחים לנסיבות שבהן אין לרשום פטנט ולא גיבשו נוהל כתוב לשחרור פטנטים, שלא מוסחרו בתוך פרק זמן מוגדר, לממציאיהם.
חלק מהחוקרים באוניברסיטאות אינם מיומנים בזיהוי הפוטנציאל היישומי של מחקריהם או נמנעים מלפנות לחברת היישום מסיבות שונות, וחלקם אינם בקיאים דיים בצורכי התעשיה ובהגדרת היישומים האפשריים של המצאתם. בעיה נוספת היא הפער שבין הידע הגולמי כפי שנוצר במעבדות החוקרים, גם אם נרשם עליו פטנט, ובין צורכי התעשיה מבחינת התוצאות וההוכחות המובהקות לאפשרות היישום שלו. הנהלות האוניברסיטאות לא עשו די כדי להתמודד באופן ממשי עם אתגר חשוב זה.
בעיות בעבודות החוץ
במהלך ביצוע עבודות של חברי סגל מחוץ לאוניברסיטה עשוי להיווצר קניין רוחני, שלגביו מועלית השאלה אם הוא שייך למוסד-האֵם של חבר הסגל או שמא לגוף שבו הוא מבצע את עבודת החוץ. כל האוניברסיטאות אימצו כללים להסדרת עבודות החוץ של חברי הסגל, אך רובן נתקלות בקשיים חוזרים ונשנים ביישומם ובאכיפתם.
בטכניון, למשל, חברי סגל ניצבים לעתים בפני תנאים שמעמידה ההנהלה המקשים על קבלת העבודה, מעכבים אותה ולעתים אף מסכלים את קבלתה. הכללים הנוקשים שקבע מכון ויצמן לשמירה על קניין רוחני הנוצר בעבודות חוץ, אומנם מגדילים את מאגר הפטנטים שברשותו, אך גם עלולים להצר ערוץ חשוב של העברת ידע הדדית בין חוקרי המכון והתעשיה, ולהרתיע חוקרים מיצירת קניין רוחני במהלך עבודות חוץ. ואילו באוניברסיטה העברית קיימים חששות לזליגת קניין רוחני הנוצר בעבודות חוץ מחד, ומאידך - חששות כללי הייעוץ הנוקשים מקשים על קבלת עבודות ייעוץ בשל דרישתה לבעלות על הקניין הרוחני.
מודל המסחור המופעל על-ידי חברות היישום - המבוסס על רישום פטנטים ומתן רישיונות לשימוש בהם לחברות תעשייתיות תמורת תמלוגים - פועל בהצלחה בהמצאות בתחום מדעי החיים. ואולם, כאשר מיישמים מודל זה בהמצאות בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (IT), שהוא תחום בעל מאפיינים ייחודיים השונים מהותית מתחום מדעי החיים - הוא נדון במקרים רבים לכישלון.
לגבש מדיניות עקרונית
המבקר ממליץ, שקביעת מדיניות הקניין הרוחני בנושאים עקרוניים תיעשה על-ידי המוסדות המנהלים של האוניברסיטאות ולא על-ידי חברות היישום שלהן, האמורות לקדם בראש ובראשונה את האינטרסים של מסחור הידע. על המוסדות המנהלים של האוניברסיטאות להתוות מדיניות ולקבוע יעדים, מטרות וסדרי עדיפויות שעליהם תתבסס הפעילות של האוניברסיטאות וחברות היישום.
על האוניברסיטאות לשקול מחדש את הכללים ודרכי היישום לאישור עבודות חוץ של חברי הסגל ולגבש מדיניות ועקרונות מנחים לאחר שקילת כל השיקולים הרלוונטיים לרבות היתרונות הגלומים בכך למחקר האקדמי, להוראה, לתעשיה ולחברה. על האוניברסיטאות לחתור להשגת הסדר מוסכם עם חברי הסגל, ובמידת האפשר גם עם נציגי התעשיה, שיגן על הקניין הרוחני של האוניברסיטה מחד, ויאפשר את עבודות החוץ מאידך. כמו-כן עליהן לשקול אם יש מקום לגבש כללים או הסדרים מיוחדים שיקלו על המסחור בתחום טכנולוגיות המידע.
