הטלת כופר היא כלי אכיפה מרכזי של רשות המיסים, ו
מבקר המדינה בדק את הפעלתו. בשנים 2010-2008 הטילה רשות המיסים כופר בסכום כולל של 80 מיליון שקל ב-9,056 מקרים: 38 מיליון שקל ב-406 תיקי מס הכנסה; 13 מיליון שקל ב-320 תיקי מע"מ; ו-29 מיליון שקל ב-8,330 תיקי מכס.
בתיקי המכס ומע"מ נמצאו הבדלים גדולים בשיעורי הכופר שהוטלו יחסית לסכומי המס שהועלמו. לא נעשתה כל השוואה לסכומי הכופר שהוטלו בעבר על נישומים ועסקים שהעלימו הכנסות בסכומים דומים, ואף לא הובאו נימוקים מיוחדים שהיה בהם כדי להשפיע על ההחלטות בעניין סכום הכופר. ועדות הכופר אישרו בקשות לתשלום כופר שלא התאימו לקריטריונים להקלה ולהנחיות שקבעה הרשות, ולא דרשו מהעוסקים התחייבות להימנע מעבירה חוזרת. לעתים קיבלו הוועדות החלטות בלי שהוסמכו לכך.
המבקר מוסיף: "מדובר במצב חמור שבו החלטות הרשות אינן עומדות, לכאורה, בקריטריונים שהיא עצמה הציבה, לבחינת התאמת המקרה להליך החריג של הטלת כופר. העלמת מס בסכום גבוה והעמידה ברוב הקריטריונים להחמרה בעונש, הוא מקרה שיש בו עניין לציבור המצדיק את מיצויו של ההליך המשפטי. הקריטריונים משמשים מסגרת שתבטיח מדיניות של שוויוניות ושקיפות כלפי ציבור הנישומים. יש לעשות בהם שימוש בכל מקרה של הטלת כופר, וחריגה מהם מחייבת הנמקה בכתב".
גם לא כופר וגם לא אישום
דיוני ועדות הכופר במכס ובמע"מ והחלטותיהן נסמכו רק על התמצית של פרטי הרקע והממצאים שהכינה היחידה החוקרת, שבה נכללו גם המלצות לוועדות. ועדות הכופר קיימו דיונים חוזרים בבקשות של נישומים להקטנת הכופר, אף שלא חל שינוי מהותי בנסיבות העבירות. היו מקרים שהוועדות הסכימו להקטין את סכומי הכופר שהוטל בלי שנימקו את החלטתן. במקביל, לא הוגשו כתבי אישום נגד נישומים ועוסקים שלא שילמו את הכופר שאושר להם. המבקר מעיר: 30 כתבי אישום שהוגשו במהלך 2008-2010 מתוך עשרות אלפי התיקים, אין בהם די כדי להרתיע יבואנים ויצואנים מלבצע עבירות מס. עוד הוא קובע, כי יש להחמיר עם סוכני מכס המעורבים בעבירות.
בתחום מס ההכנסה נמצאו שני מקרים שבהם דחתה ועדת הכופר בקשות של נישומים לתשלום כופר והעבירה את תיקיהם לפרקליטות כדי להגיש נגדם כתבי אישום - אך בסופו של דבר לא הוגשו הללו, וגם לא נגבה כופר.
המבקר מציין, כי רשות המיסים תיקנה חלק מהליקויים שהועלו בדוח מ-2006 ובהם: פרסום החלטות בדבר הטלת כופר ובכלל זה פרסום שמות משלמי הכופר ושיתוף יועץ משפטי חיצוני בתהליך קבלת ההחלטות ברשות. הליקויים שהופיעו בדוח 2006 וטרם תוקנו: הרשות מטילה סכומי כופר בשיעור שונה על עברייני מס במקרים דומים; ועדות הכופר אינן מנמקות כנדרש את החלטותיהן; ועדות הכופר מקיימות דיון חוזר בנוגע לנישומים ומשנות את החלטותיהן הראשונות, אף שלא חל שינוי מהותי בנסיבות.
להגביל את משך הטיפול
המבקר קובע, כי על הרשות להקפיד בקיום הקריטריונים שקבעה והמדיניות שהתוותה בעת קבלת החלטות לאישור הליך כופר, ולהתנות את אישור בקשות הכופר בהחתמת העוסקים על כתבי התחייבות להימנע מחזרה עליהן. על הרשות לשקול נקיטת אמצעים מינהליים ומשפטיים גם בגין עבירות מס בסכומים הנמוכים מ-50,000 שקל, כדי שלא לפגוע בהרתעה הנדרשת למניעת מעשים פליליים. "התעלמותם של הרשות והפרקליטות מהקריטריונים שהם עצמם קבעו עלולה לפגוע בהרתעה כלפי עברייני מס ולכרסם במעמד הרשות בקרב כלל הנישומים", הוא מזהיר.
עוד אומר הדוח, כי מן הראוי שהרשות תקבע בנוהל פנימי את משך הטיפול המירבי בתיקי עבירות מס, שכן משכי זמן הטיפול אינם סבירים והדבר עלול להשפיע על עצם הענישה ועל מידת חומרתה, וכן מן הראוי שתקיים בקרה על תחנות מע"מ ועל הלשכה המשפטית כדי למנוע סחבת מיותרת. על הרשות להגביר את שיתוף הפעולה עם הפרקליטות ולגבש איתה מדיניות מוסכמת להגשת כתבי אישום נגד עברייני המס. כמו-כן, עליה להקפיד בהגשת כתבי אישום נגד נישומים שוועדות הכופר אישרו את בקשות הכופר שלהם אך הוא לא שולם.
