"פליק" לילד - סיכון לסרטן ולמחלות לב

הענשת הילד בדרך של מכות, גם אם מדובר בסטירה "קלה", עלולה להעמיד אותו בסיכון לפתח סרטן, מחלות לב ואסתמה בשלב מאוחר יותר בחיים. אלו המסקנות שעולות ממחקר שנוי במחלוקת.

פסיכולוגים שאלו אנשים שסבלו מהמחלות אם סבלו מהתעללות מילולית או פיסית כילדים, וגילו כי הסבירות לדווח על התעללות כזו הייתה גבוהה יותר מזו הקיימת אצל אנשים בריאים שנשאלו את אותה שאלה.

צוות החוקרים, מאוניברסיטת פליימות', טוענים כי הלחץ שנגרם מה"הפלקות" או מהצעקות בשנים המוקדמות של הילד עלול לגרום לשינויים ביולוגיים שהופכים אותו רגיש למחלות.

מחקרים אחרים גם הם הצביעו על כך שטראומה קשה בגיל הילדות, כגון התעללות פיסית או מינית, עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלות כרוניות בגיל מאוחר יותר.

למרות זאת, מומחים טוענים כי קשה לשלול גורמים אחרים כגון עוני ובידוד חברתי, שלעתים קרובות קשורים להתעללות פיסית ומילולית בגיל הילדות, שעלולים לגרום להתפתחות מחלות בשלב מאוחר יותר בחיים.

סבירות גבוהה

צוות המחקר שאל 250 משתתפים בריאים מערב הסעודית על הילדות שלהם והשווה את התשובות לתשובות של 150 משתתפים שסבלו ממחלות לב, 150 איש שסבלו מסרטן ו-150 איש שסבלו מאסתמה. החוקרים שאלו אותם אם הוכו בגיל הילדות או שהיו נתונים להתעללות מילולית ובאיזו תדירות.

המשתתפים שסבלו מסרטן היו בסבירות גבוהה ב-70% לדווח על כך שהוכו כילדים בהשוואה לקבוצת המשתתפים הבריאים. אלו שסבלו ממחלת לב היו בסבירות גבוהה ב-30% ואלו שסבלו מאסתמה - בסבירות גבוהה ב-60%.

לדברי החוקרים, ידוע כי לחץ בגיל מוקדם המתבטא בטראומה ובהתעללות יוצר שינויים ארוכי טווח שמגבירים את הנטייה למחלות בגיל מאוחר יותר, אך המחקר הנוכחי הראה כי בחברה בה עונש גופני נחשב למשהו נורמלי, השימוש בו מספיק מלחיץ כדי לגרום את אותה השפעה ארוכת טווח שיש להתעללות ולטראומה.

המחקר מספק תובנה עמוקה יותר לראיות שהולכות ומצטברות, כי שימוש בעונש גופני עלול לגרום ללחץ בילדות, וכגורם לחץ, להביא לתוצאות שליליות הן ברמה האינדיבידואלית והן ברמה החברתית.

מחלות מנטליות ופיסיות

מומחים שהגיבו למחקר הדגישו כי יש להתייחס אליו במשנה זהירות. לדוגמה, קבוצת המשתתפים הבריאים ששימשה כקבוצת ביקורת הייתה מורכבת ממנהלים ומאחים ואחיות בבית החולים שטיפלו בחולים, ולכן הסבירות שיהיו שונים בדרכים רבות מהמשתתפים החולים היא גבוהה. קבוצת משתתפים זו דיווחה על פחות מקרים של הכאות ופגיעות מילוליות כילדים, עובדה שאולי עודדה אותם לבחור בתחום של טיפול כמקצוע ולאו-דווקא תרמה להיותם בריאים יותר.

יחד עם זאת, הממצאים תומכים בממצאים ממחקרים קודמים שגילו כבר קשר בין התעללות בילדים להתפתחות מחלות בגיל מאוחר יותר. ייתכן שהתעללות בגיל הילדות לא רק משפיעה על הסיכון למחלות מנטליות אלא גם למחלות פיסיות, כמו אסתמה, סרטן ומחלות לב.

לממצאים גם השלכה לגבי הדרך בה אנו מבינים את המקור להתפתחות מחלות ומכאן גם לדרך המניעה שלהן.

בעייתיות נוספת היא שהממצאים מבוססים בעיקרם על דיווחים של העבר. במילים אחרות, במקום לבחון בעיות של התעללות בגיל הילדות עצמו ולעקוב אחר הילדים לאורך השנים עד לגיל הבגרות כדי לגלות מה מצבם הבריאותי, החוקרים בחרו לשאול אנשים בוגרים, חולים או בריאים, על זכרונות הילדות שלהם בהיבט זה.

חשוב מאוד להבין את המנגנון דרכו התעללות בילד משפיעה על הבריאות. במידה שניתן יהיה לפענח את השינויים הביולוגיים וההתנהגותיים של ילד שסבל מהתעללות, אפשר יהיה לעצור אולי תהליכים אלו לפני התחלת התסמינים הרפואיים.

הממצאים פורסמו בכתב העת Journal of Behavioural Medicine.