כאשר עובדים מתארגנים לראשונה במקום עבודה בו אין עדיין ארגון עובדים יציג, יש להקל בהגדרת "יחידת המיקוח" - קבוצת העובדים עימה על המעסיק לנהל מו"מ. כך קובע לראשונה (יום ג', 15.1.13) בית הדין הארצי לעבודה.

במקרה של התארגנות ראשונית - אומרת השופטת ורדה וירט-ליבנה - תגבר זכות ההתארגנות על זכות הקניין של המעסיק והזכות לנהל את עסקו. זאת, לעומת בחינה מאוזנת יותר כאשר מוגדרת "יחידת מיקוח" במקום עבודה בו כבר התארגנו העובדים. כפועל יוצא מכך, האינטרסים המשותפים של העובדים יגברו על האינטרס הניהולי עסקי של המעסיק. לפיכך, במקרים המתאימים תוכר יחידת מיקוח קטנה יותר במקום העבודה תוך חריגה מהכלל של יחידת המיקוח הרחבה הנוהגת בדרך כלל, שהיא יחידת מיקוח תעשייתית-מפעלית.

בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של ההסתדרות וקבע, כי רשת החנויות מחסני חשמל תהווה יחידת מיקוח נפרדת בקבוצת אלקטרה מוצרי צריכה, למרות שהיא חלק ממגזר הרשתות הקמעונאיות בחברה. הוא החזיר את הדיון לבית הדין האיזורי, על-מנת שידון לגופה בשאלה האם ההסתדרות היא הארגון היציג של עובדי מחסני חשמל.

להגדרת יחידת המיקוח חשיבות רבה בשאלת מימוש זכות ההתארגנות, ולעיתים היא מכריעה את גורלה של ההתארגנות במקום העבודה. ככל שיחידת המיקוח רחבה יותר, כך קשה יותר לארגון העובדים להגיע למעמד של יציגות במקום העבודה - בשל הצורך להחתים מספר גדול יותר של עובדים על הצטרפות לארגון.

וירט-ליבנה קבעה, כי גבולותיה של יחידת המיקוח ייקבעו ביתר גמישות במפעל שאינו מאורגן בנסיבות של התארגנות ראשונית, בשונה מעיצובה מחדש של יחידת המיקוח או פיצולה וקביעת גבולותיה במפעל מאורגן. לדבריה, לגמישות בקביעת יחידת מיקוח עשויות להיות השלכות חיוביות במקום העבודה, בדמות קיום נורמה של יחסי עבודה קיבוציים, השפעה על עובדים אחרים להצטרף לארגון העובדים כך שיחידת המיקוח תתרחב, והדבר עשוי להוות זרז להסכמה בין המעסיק לארגון העובדים על יחידת המיקוח.

בנוגע למחסני חשמל, נתן בית הדין משקל לסממנים המבדילים אותה משאר הרשתות הקמעונאיות שבבעלות אלקטרה, הן במובן הארגוני-ניהולי והן במובן האינטרסים המשותפים של העובדים. לפיכך, בנסיבות המקרה ונוכח ההתארגנות הראשונית במחסני חשמל, יש להכיר בה כיחידת מיקוח נפרדת. הנשיאה נילי ארד, השופטת לאה גליקסמן ונציג הציבור שלום חבשוש הסכימו עם וירט-ליבנה. נציג הציבור יצחק דויטש נותר בדעת מיעוט לפיה אין להקל בהתארגנות ראשונית. את ההסתדרות ייצגו עוה"ד שי תקן, רן גפטר חרמש, קרן קלפר ומורן פרידמן, ואת אלקטרה - עוה"ד אריאל שמר, ורד גרטל וליר חן.

דובר חברת אלקטרה מסר: "פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מחזיר את הצדדים לבית הדין האזורי בכדי שיבדוק אם בשנת 2010 הייתה התארגנות יציגה, וזאת בשל החתמתם של העובדים בניגוד לחוקת הסתדרות. בנוסף, בפסק הדין נפלו טעויות מהותיות בדבר האפשרות להכרזה על יחידת מיקוח ללא ארגון עובדים יציג, וכן בדבר הכרה בכל מסגרת רווח והפסד אצל מעביד כיחידת מיקוח. לטעויות אלה עלולות להיות השלכות על כל המעבידים במשק. בכוונתה של החברה לעתור לבג"ץ לתיקון הטעויות בפסק הדין".