יו״ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, יצא לאחר היבחרו לכותל המערבי להודות לקדוש ברוך הוא. אדלשטיין אמר כי זוהי עבורו סגירת מעגל היות שביום בו עלה ארצה כאסיר ציון (12.7.87) ביקש לנסוע ישר משדה התעופה לכותל.
בישיבה הראשונה שלו כיו"ר הכנסת, איים אדלשטיין להילחם בגימיקים. הוא אמר זאת לאחר התפרצות מצד חבר הכנסת
ישראל אייכלר בפתח נאום ראש הממשלה. אייכלר (יהדות התורה) פצח בקריאות "יהודי לא מגרש יהודי".
"אני מתכוון בשיא הרצינות להילחם בתופעה שבה אנשים כשיש להם משהו חשוב לומר, לא באים לאולם הזה. אבל אם האולם הזה יישאר עם דברים מיותרים מן הרגע הראשון, שעוד לפני שהתחלנו לעבוד כבר אנחנו רואים אווירה מסוג זה, אז אל תצפו שנוכל להילחם בתופעות האלה. תהיה כאן אפס סובלנות לדברים מסוג זה. זה מה שאני מבטיח, וכך אנחה את הסגנים שייבחרו", אמר אדלשטיין.
אולם למרות דבריו אלה של היו"ר החדש, בעת שאדלשטיין יצא לכותל ואת הישיבה ניהל סגנו
יצחק וקנין (שס), התבצע גימיק נוסף, הפעם על-ידי חבר סיעתו של אייכלר,
משה גפני. גפני קרע מעל הדוכן את ההסכמים הקואליציוניים, וזאת בניגוד לתקנון. וקנין התעלם מחובתו - שתק ולא מיחה ביד מפר התקנון.
היו"ר הנכנס ח"כ אדלשטיין הסביר כי לא הכין נאום מראש וזאת משום שהכרת התודה לה הוא זכה מקיר לקיר לא הייתה מובנת מאליה. עוד ציין אדלשטיין כי המכנה המשותף לו ולקודמיו בתפקיד הוא המסע הארוך שעברו עד לכהונתם, מ"בירא עמיקתא לאיגרא רמה". אדלשטיין הוסיף וסיפר בהתרגשות על מסעו האישי ואמר כי יום שחרורו ממחנה הכפייה בסיביר שבו נכלא כאסיר ציון היה ה' באייר.
עוד לפני בחירת היו"ר החדש, נשא יו"ר הכנסת בפועל, ח"כ בנימין (פואד) בן-אליעזר דברים לזכרה של ח"כ לשעבר
מרינה סולודקין, שנפטרה בשבת: "במשך למעלה מ-16 שנים הייתה ח"כ סולודקין לחלק בלתי נפרד מהכנסת. פעלה בנחרצות בעיקר למען האוכלוסיה הנחלשת. פעלה למען דיור ציבורי, ניצולי שואה וילדים במצוקה. אנושיות וחמלה היו מאפיינים בולטים שלה".
