ההתנהלות של משרד האוצר ומשרד השיכון היא אחד הגורמים למגמת הירידה בניצול הזכות להלוואות לדיור על-ידי הזכאים, דווקא בעת שמצוקת הדיור הולכת וגוברת. כך קובע (יום ד', 8.5.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
שני המשרדים הקשו על הזכאים בעלי הניקוד הנמוך והבינוני, בכך שהורו לבנקים להעלות את שיעור הריבית שהם גובים על המשכנתה ממקורותיהם, ולהשוותה לריבית שגובה המדינה. הם לא בחנו מחדש ובאופן מקיף את תנאי הסיוע הניתן לזכאים בעקבות השינויים שחלו במחירי הדירות ובשוק המשכנתאות.
הדברים כלולים בפרק העוסק בהלוואות לטווח ארוך שנתנה המדינה, ואשר הסתכמו ב-29 מיליארד שקל בסוף 2011. לדברי שפירא, בשנים האחרונות נשחק ב-40% שיעור התמיכה לה זוכים זכאי משרד השיכון, יחסית למחירי הדירות. בעוד שבשנת 1998 המשכנתה המסובסדת שקיבלו הזכאים הייתה נמוכה בשיעור של עד 2% משיעור הריבית הממוצעת בשוק החופשי - הרי שבשנים האחרונות הריבית בהלוואות המוכוונות לזכאים גבוהה יותר מהריבית הממוצעת בשוק החופשי.
"מחד-גיסא, נסיונו של משרד האוצר להביא לירידת מחירים בשוק הדיור באמצעות פתרונות בתחום היצע הדירות אינו נושא פרי זה יותר מארבע שנים, ומחירי הדיור עלו בחדות עד 2011; ומאידך-גיסא הסיוע לזכאים לא הוצמד לשום מדד, כמעט לא עודכן כלל משנת 1998, וערכו נשחק בשיעור ניכר", מציין שפירא.
אף על-פי שמרבית הלוואות המדינה ניתנות באמצעות בנקים, הבקרה שמבצע החשב הכללי על פעילותם אינה כוללת בדיקה של נכונות החישובים שבבסיס הנתונים המדווחים על ידם. כמו-כן לא קבע החשכ"ל נהלים בנוגע לתכנון הבקרה, היקפה וקבלת דיווחים על אודות הבקרה הנעשית על פעולות הבנקים באמצעות רואי חשבון חיצוניים.
החטיבה להתיישבות העריכה את סכום ההלוואות שמועד החזרתן חלף לפני יותר משבע שנים ב-814 מיליון שקל. סכום זה הופרש במלואו בדוחות הכספיים של המדינה בידי החשכ"ל כהפרשה לחובות מסופקים. ואולם, הנתונים שמסרה החטיבה להתיישבות ניתנו על-פי הערכה בלבד, ולא היו פניות ללווים שכבר נקבעו היקפי חובותיהם.
חברת מקורות חייבת למדינה 324 מיליון שקל בגין הלוואות שקיבלה ממנה, אך מאז 2001 היא אינה משלמת את הריבית בשל חילוקי דעות בינה לבין החשב הכללי. במשך למעלה מעשור לא עשו שני הצדדים דבר כדי ליישב את המחלוקת, וכך הצטבר חוב אשר אין להם ודאות בנוגע לעצם תשלומו או למועד תשלומו. בדוחות הכספיים של המדינה לא ניתן גילוי לעניין זה.
