בתחילת חודש יוני פורסם מחקר של
חברת Pew בדבר יחס מדינות העולם לקהילה הגאה, לפיו 87% מהנשאלים בפקיסטן טענו כי אין להתיר יחסים שכאלה. בעקבותיו בדק המגזין
Mother Jones בכלי Google Trends ארבעה צרופים ("shemale sex", "man fucking man", "teen anal sex", "gay sex pics") כדי לבדוק את מידת החיפוש בהם בחתך מדינות משנת 2004. התברר כי דווקא פקיסטן
מובילה בחיפוש בכל אחד מארבעה אלו.
באותה העת
דווח על מספר נשים שהוצאו להורג במדינה בשל
סרטון בו הן שרות בחתונה, זאת בטענה לחילול
כבוד משפחתן. דיכוי מתמשך זה של זכויות האדם בפקיסטן הביא גורמים המזוהים עם "אנונימוס" להכריז על מבצע
לתקיפות מקוונות נגד יעדים במדינה ב-25 באפריל 2013.
ב-10 ביוני
נמסר כי השר הממונה על מערכות המידע במדינה הזהיר, מיד עם כניסתו לתפקיד, את Google כי שרותיה עלולים להחסם במדינה במידה וזו לא תסיר תכנים פוגעניים מהאתר Youtube. זאת בהתייחסו למאמצי המדינה לסיים את האיסור בן תשעת החודשים על אתר זה בשל הסרטונים מהסרט "תמימות המוסלמים" המצויים בו. באיום כלפי Google הזהיר השר "אם הם ידבקו בעמדתם זו, אנו יכולים לחסום את Google בפקיסטן, כמוצא אחרון, הואיל ויש חלופות רבות של מנועי חיפוש ברשת".
ב-20 ביוני, פורסם מחקר של
Citizenlab אשר בדק את חלקה של חברת
Netsweeper הקנדית בצנזורת האינטרנט בפקיסטן. המחקר גילה כי מוצריה של החברה הותקנו בחברת התקשורת הגדולה במדינה המנתבת את האינטרנט בה, זאת בעיקר לשם צנזורה של תכנים פוליטיים וחברתיים ובכלל זה אתרים הקשורים בזכויות אדם, נושאים דתיים רגישים וכן אמצעי תקשורת עצמאיים. כל זאת לצד שיטות נוספות של ספקי האינטרנט במדינה לחסום בה אתרים שונים.
פקיסטן מנהלת בשנים האחרונות פעילות מגוונת להגבלת השימוש החופשי באינטרנט ובסלולר בתחומה; למרות התבטאויות השר, בפועל מגבילים השלטונות את השימוש ב-Youtube החל משנת
2006, לצד הגישה ל-Facebook ש
נחסמה במדינה במאי 2010 בשל פרשת קריקטורות הנביא מחמד. כעבור שנתיים דווח כי השלטונות פרסמו מכרז להתקנת מערכת לצנזורת האינטרנט. אומנם השלטונות הכחישו את דבר המכרז, אולם לא מן הנמנע כי חברת Netsweeper, הפעילה בצנזורת האינטרנט במדינה, קשורה בדיווחים על מכרז זה.
הגבלות קיימות בה גם על התקשורת הסלולרית; כחלק מהגבלות שלטוניות ברחבי העולם על חברת BlackBerry, נחסמו
שרתי החברה במדינה במאי 2010, דווקא משיקולים של גישה לתכנים לא מוסריים ולא מחשש לפעילות טרור במכשירים אלה. השיקול הביטחוני דווקא עמד בבסיס החלטה
לסגור באוגוסט 2012 למשך חצי יום את תקשורת הסלולר בארבע ערים מרכזיות במדינה בחג עיד אל-פיטר המסיים את חודש הרמדאן. זאת לצד ניסיון שבוצע בנובמבר 2011 לחסום העברת מיסרונים בתקשורת הסלולר.
כל אלו מביאים לכדי מספר מסקנות אודות האינטרנט ותפקידו;
האינטרנט משמש במה להבאת והבעת קולות מודחקים בחברות שונות. קולות אשר על-פי רוב לא רק שאין להם גישה וביטוי באמצעי התקשורת המסורתיים (רדיו, טלוויזיה ועיתונות), אלה שעל-פי רוב קולם לא נשמע גם בעולם הפיזי, בבית וברחוב.
עוצמתו של המרחב האינטרנטי גורמת לחשש רב כמעט בכל מדינה, אולם בעיקר באלו בעלות השליטה המקפת על חיי תושביהן; חברתית, דתית ופוליטית. אלו חוששות כי האזרחים, ובדגש על קולות מודחקים בחברה, יוכלו להחשף למידע, לתקשר בינם לבין עצמם ואף להביע את קולם. כל זאת הרחק מידיו ושליטתו של ראש המשפחה, השבט או המדינה.
למרות ההגבלות הקשות על חופש הפרט והביטוי, הפיזי והמקוון, כפי שנוכחנו בהם בפקיסטן, יכול האינטרנט לשמש במה לא רק להבעת אותם קולות מודחקים, אלא כפועל יוצא מכך גם להעלאת מודעות בינלאומית למצבן של קהילות מדוכאות במדינה זו ובאחרות.
