"בקרה על שינויים בתקציב הביטחון נועדה להבטיח, כי התקציבים לתוכניות העבודה של צה"ל ושל משרד הביטחון, מוצאים למטרות שאליהן הם נועדו. הליקויים שנמצאו פגעו בבקרה על שינויים בתקציב הביטחון". כך אומר (יום ד', 17.7.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא. משרד המבקר ערך מעקב מורחב על הטיפול באישור שינויים בתקציב הביטחון, בעקבות דוח משנת 1999.
המבקר מצא, כי בשנת 2011 לא הודיע משרד הביטחון על שלוש הגדלות של 10 מיליון שקל כל אחת בתקציבי תוכניות, למרות שהיה מחויב למסור על כך מראש לוועדה המשותפת לוועדות החוץ והביטחון והכספים המטפלת בתקציב הביטחון.
המבקר מצא טעויות בדיווחים שאגף התקציבים במשרד הביטחון מכין אחת לרבעון, המרכזים את השינויים התקציביים שעשה, שאותם הוא מגיש למשרד האוצר כדי שהאחרון יעבירם לוועדה המשותפת. הדבר מצביע על בקרה לקויה מצידו של האגף על דיווח השינויים בתקציב. האגף גם אינו מציג בפניות אלו קישור בין השינויים התקציביים בתוכניות השונות, כך שלא ניתן לעקוב אחר תנועת המקורות בתקציב ולדעת, לדוגמה, לאיזו תוכנית הועברו הסכומים שהופחתו מתוכנית מסוימת, או את המקור להגדלת תקציב של תוכנית אחרת.
דיווחים באיחור של חודשים
במקביל נמצאו ליקויים בבקרה של משרד האוצר על הפניות הרבעוניות שמכין אגף התקציבים במשרד הביטחון: משרד האוצר לא בחן את הפניות הרבעוניות באופן שיטתי; לא העיר לאגף התקציבים במשרד הביטחון על מתכונת הדיווח על השינויים התקציביים או על אי-ההלימה של נתונים בפניות הרבעוניות; ולא הפנה בכתב באופן שוטף שאלות הבהרה לקבלת הסברים מאגף התקציבים במשרד הביטחון.
כתוצאה מטיפול לקוי של משרד האוצר בפניות הרבעוניות של מחצית שנת 2011 וממערכת יחסי עבודה לא תקינה בינו לבין אגף התקציבים במשרד הביטחון, משרד האוצר הגיש את הפניות הרבעוניות השלישית והרביעית לשנת 2011 לוועדה המשותפת רק ביולי 2012, באיחור של עשרה חודשים ושבעה חודשים, בהתאמה.
על-פי החוק, שינויים תקציביים מעל סכומים מסוימים המשנים תוכניות התעצמות, מחייבים את אישורה המוקדם של הוועדה המשותפת. המעבר למערכת מחשוב חדשה הביא לכך שאגף התקציבים במשרד הביטחון אפיין קרוב למחצית מהתוכניות בתקציב הביטחון כ"מעורב", כלומר: תוכניות הכוללות תקציבים שנועדו הן לפעילות שוטפת והן להתעצמות. בכך פגע משרד הביטחון ביכולת לקיים בקרה חיצונית על שינויים תקציביים שהוא עושה בנושא זה. משרד האוצר אינו יודע אלו תוכניות אגף התקציבים במשרד הביטחון אפיין כ"התעצמות" ואלו כ"שוטף", וממילא לא קיים בקרה בתחום זה.
משנה-חשיבות להקפדה
שפירא מסכם: "שעה שרוב רובו של תקציב המדינה שקוף בפני כלל הציבור, נמצא בבחינה ציבורית מתמדת, וקיימת עליו בקרה הדוקה של משרד האוצר, תקציב הביטחון ברובו חסוי, והבקרה עליו נעשית על-פי כללים אחרים. משכך, ונוכח משקלו הכבד של תקציב הביטחון מכלל תקציב המדינה (15% בשנים 2010 ו-2011), קיימת משנה חשיבות להקפדה על כללי הבקרה שנקבעו".
במהלך 2012 ננקטו צעדים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון, לרבות התקנת מסוף במשרד האוצר של מערכת תקציב משרד הביטחון. עם זאת, חשוב שראש אגף התקציבים במשרד הביטחון וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר יגבשו בהקדם, בהתייעצות עם הוועדה המשותפת, מתכונת דיווח מיטבית ומקובלת על הצדדים בנוגע לשינויים בתקציב הביטחון, וימצאו את הדרכים לייעל ולטייב את תהליכי העבודה ביניהם תוך הגברת שיתוף הפעולה ביניהם, כדי להבטיח בקרה מיטבית על השינויים בתקציב הביטחון.
משרד הביטחון מסר בתגובה: "הטעויות אשר נמצאו בדיווחים הם בהיקפים לא מהותיים, ובאחוז זניח ביחס לסך השינויים. כמו-כן, הפנייה הרבעונית כוללת הצגה של פילוח תקציב הביטחון לפי סוגי ההוצאה, וניתן ללמוד מכך על כלל השינויים ביחס לרבעון הקודם.
בעקבות הערות המבקר, מערכת הביטחון פועלת ליצירת בקרות ממוחשבות נוספות, וכמו-כן, אפיינה את התוכניות באופן שיוצר הפרדה בין פעילות שוטפת להתעצמות".