מבקר המדינה צודק בביקורתו בעניין ניהול מלאי הדיור הציבורי, אך אינו צודק בביקורתו על תפקודו של שר השיכון כשהוא גם יו"ר מועצת המקרקעין - זוהי תמצית תגובתו של שר השיכון אורי אריאל על ביקורת מבקר המדינה.

אריאל מודה, לגבי הביקורת על ניהול מלאי הדיור הציבורי, כי המבקר צודק. הוא מאשר כי היו חריגות, וכי הרשויות המקומיות אינן מחזירות דירות שהפכו למשרדים. אריאל מודיע כי המשרד יכריז על רשות כזו כ"פולשת", ויגיש נגדה תביעה משפטית.

שר השיכון מגלה, כי 1,000 מתוך 2,300 הדירות, שאינן משמשות בפועל לדיור, הוקצו מראש לקיבוצים, למוסדות ציבור וכדירות למגורי צוותי בתי חולים. הוא אינו מסביר מדוע נרשמו דירות אלו כחלק מהדיור הציבורי, המיועד להשכרת דירות למשפחות נזקקות. לדבריו, נוהג זה נמשך כמעט מאז קום המדינה.

אולם בנושא התערבות שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס, בעבודתו השוטפת של מינהל מקרקעי ישראל, דוחה השר הנוכחי את הביקורת. הוא אף אומר כי "קבלת עמדת מבקר המדינה תסרס(!) את הבקרה והפיקוח של יו"ר מועצת המקרקעין".

לדעת אריאל, יו"ר מועצת מקרקעי ישראל חייב לפקח על פעולות רשות המקרקעין. "המחוקק לא התכוון לכך שהיו"ר יפקח על עבודת הרשות רק בנושאי מדיניות" - הוא טוען.

אריאל מודה כי היו"ר אינו צריך להתערב במקרה של אנשים פרטיים הפונים אליו בתלונות, או להנחות את עובדי הרשות, "אלא כאשר הרשות פועלת בניגוד לחוק או בהתנהגות יוצאת דופן; במקרים כאלו עליו להזמין את הנוגעים בדבר לבירור".

בעניין זה יש להעיר, כי רוב המקרים שבהם מתח המבקר ביקורת על התערבות אטיאס בפעילות המינהל, אכן נגעו לאנשים פרטיים, כגון הפולש שהקים חוות סוסים, בתי הכנסת שפעלו ללא רישיון והמפעל שהפך לאולם אירועים. מכאן, שלמעשה גם אריאל מודה, ששיטת עבודה זו של אטיאס פסולה.