הנהלת בתי המשפט התרשלה כלפי קלדנית ומנהלת אולם וגרמה לה נזקי גוף. כך קובע (16.12.13) שופט בית משפט השלום בנצרת,
שכיב סרחאן, בקבלו את תביעתה של סמדר אלמקייס בעקבות פגיעתה בכף היד לאחר עשר שנות עבודה בבתי משפט בצפון הארץ.
סרחאן אינו חוסך במילים בתארו את התנהגות הנהלת בתי המשפט: "הנתבעת העסיקה את התובעת בתנאים לא נאותים ולא שמרה על בטיחותה, בטחונה ושלמות גופה. הנתבעת לא עמדה בחובתה הכפולה להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולדאוג לקיומה הלכה למעשה. במקרה דנן, היא הנהיגה שיטת עבודה שאינה בטוחה כל צורכה. היא לא נקטה בכל הצעדים הדרושים לשם מניעת סכנת גרימת המחלה ונזקי התובעת.
"היא העסיקה את התובעת בתקן כוח אדם חסר. טענתה של הנתבעת, כי במקום עבודתה של התובעת היא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה ודאגה לקיומה הלכה למעשה, אינה מתיישבת עם העובדה לפיה קלדניות השופטים ומפעילות אולמות משפטים עובדות תמיד בתקן חסר!
"וכן, הנתבעת לא סיפקה לתובעת מקום עבודה בטוח ובטיחותי ותנאים נאותים לביצוע העבודה. חרף הנחיות מנהל בתי המשפט [דאז, דן ארבל] בדבר מתן הפסקות לקלדניות שופטים, התובעת לא קיבלה, בפועל ובאופן סדיר, הפסקות כדין, והנתבעת לא דאגה לביצוע ההנחיות דנן הלכה למעשה. וכן, הנתבעת לא הדריכה, בפועל וכפי שצריך, את התובעת בעניין ההיבטים הקשורים בהגנה מפני סיכונים הצפויים לה בעבודה. היא לא חזרה ולא ביצעה, מדי פעם, את הדרכת התובעת לעניין דנן.
"היא לא מסרה לתובעת, במועד ובצורה מספקת, תמצית בכתב של המידע בדבר הסיכונים בעבודה בה היא מועסקת, או הקיימים בפעולת ההקלדה, עקב ביצוע תפקידה. לבסוף, הנתבעת לא סיפקה לתובעת כלי עבודה מתאימים, תקינים ותקניים, שיכלו למנוע את המחלה. במהלך העסקתה כקלדנית שופטים ומפעילת אולם משפטים, לא נזהרה הנתבע בכבודה של התובעת. הנתבעת לא מנעה ולא צמצמה כדין את הסיכונים הארגונומיים התעסוקתיים שבעבודה של התובעת".
סרחאן דחה את טענת הנהלת בתי המשפט לפיה יש לייחס לאלמקייס אשם תורם: "הנתבעת גרמה, באשמה הבלעדי, למחלה. קלדנית סבירה לא הייתה נזהרת יותר מהתובעת. בהתנהגות הנתבעת דבק אשם משפטי ומוסרי, והיא נושאת באחריות לתאונה. היא אף הפרה חובות חקוקות של מעביד לקיום הבטיחות במקום עבודתה של התובעת". כמו-כן נדחתה הודעת צד ג' ששלחה הנהלת בתי המשפט לחברות כוח האדם שבאמצעותן הועסקה אלמקייס. הנהלת בתי המשפט תשלם לאלמקייס 130,000 שקל ועוד 43,000 שקל הוצאות.
