למשרד הביטחון אין מושג מהו הקניין הרוחני שבבעלותו, היכן הוא נמצא, מה שוויו והאם ניתן להפיק ממנו תועלת כלכלית. כך קובע (יום ד', 12.3.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

משרד מבקר המדינה בדק היבטים הנוגעים לטיפול משרד הביטחון בידע המצוי בבעלותו, ופרסם את הממצאים כבר באמצע שנות ה-90 ובראשית שנות ה-2000. כבר בדוחות אלה עלו ליקויים בטיפול משרד הביטחון בנכסי קניין רוחני המצויים ברשותו. התנהלות משרד הביטחון בטיפול בליקויים שעלו בדוחות הביקורת, בעבודות המטה ובוועדות השונות שהקים המשרד עצמו התאפיינה בסחבת ובחוסר תכליתיות, ולא תוקנו הליקויים המרכזיים.

המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) ומינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) אינם עורכים דוח שבו מובהר אם עקב הזמנת פיתוח של משרד הביטחון נוצרה המצאה, ואינם בודקים אם יש למשרד הביטחון עניין מסחרי בה. בשל כך, משרד הביטחון אינו יודע כמה המצאות נוצרו בפיתוחיו ובהזמנותיו במהלך השנים; מאיזה סוג הן; היכן נמצאים נכסים אלה; מה שוויים; ואם יכול להיות לו בהם עניין מסחרי או שניתן למנף אותם כלכלית בדרך כלשהי.

מנה"ר מנהל רישום חלקי ביותר של ידע שהוא רכוש משרד הביטחון המצוי בתעשיות הביטחוניות. אין במשרד הביטחון גוף שעליו מוטלת האחריות לנהל את הידע הלא-מוחשי, וגם אין גורם שעושה זאת בפועל. כתוצאה מכך, אין למשרד הביטחון פיקוח מספק וראוי על הידע השייך לו והנמצא בתעשיות הביטחוניות; ואין למשרד הביטחון מידע שלפיו הוא יכול לגבות מהתעשיות תמורה בגין מכירת ידע שהוא רכושו או לפקח על העברתו לגופים אחרים.


אין כל התייחסות בתקציב


אין במשרד הביטחון או בצה"ל הוראה או פקודה העוסקת בנושא תיעוד זכויות היוצרים לגבי יצירות מוזיקליות ואחרות, אשר נוצרו, התבצעו, הוקלטו, הופקו ושודרו בצה"ל או נרכשו על ידיו, או בנושא גביית התמלוגים בגין השימוש בהן. אין גם מאגר של כלל היצירות שבהן יש להם זכויות, וממילא משרד הביטחון אינו מנהל מעקב אחר השימוש שנעשה בזכויותיו אלה, ואינו גובה תמלוגים בעבור שימוש זה.

בדוחות הכספיים של משרד הביטחון אין כל התייחסות לנכסי הקניין הרוחני שבבעלותו. מעבר לכך, אין למשרד הביטחון אפילו אומדן היכול לשקף באופן מקורב את היקפם.

המצאות שמבצעים עובדי מדינה במהלך תפקידם שייכות למדינה. אולם, למרות הפעילות הנרחבת של משרד הביטחון ושל צה"ל בתחום המו"פ והפוטנציאל ההמצאתי הגלום בה, עובדי המשרד וחיילי צה"ל אינם מדווחים לאיש על המצאות, למעט מקרים בודדים.

שר הביטחון יכול למנוע, בצורה חלקית או מלאה, רישום פטנט על המצאה ביטחונית וזאת כדי להגן על בטחון המדינה. במקביל, על המדינה לשלם פיצוי לממציא בסכום שייקבע ביניהם, ואם לא תושג הסכמה - תכריע הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים במשרד המשפטים. הוועדה קבעה, כי יש לבדוק מדי פעם את האפשרות להסיר את צווי החיסיון, אך משרד הביטחון אינו מיישם החלטה זו.

ביוני 2013 היו 220 בקשות לפטנט שעליהן הטיל שר הביטחון צו חיסיון; ב-57 מתוכן הוטל החיסיון בשנים 1999-1980. רק 24 בקשות הובאו לעיון מחדש בפני הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון או בפני שר הביטחון, כדי לבדוק אם עדיין יש צורך להשאיר על-כנו את צו החיסיון בעניינן. במצב זה, ייתכן שבטחון המדינה נפגע - או שקניינו של הממציא נפגע שלא לצורך.


לקיים בדק-בית יסודי


שפירא מסכם: "נוכח המחדל המתמשך בניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון, על מנכ"ל המשרד לקיים בדק בית יסודי. על משרד הביטחון לפעול ללא דיחוי ליצירת תשתית משפטית, ארגונית וכלכלית בנושא, שתאפשר ניהול נאות ומימוש כלכלי ראוי לנכסים אלה.

"יש לפעול להשלמת המסד הנורמטיבי הנחוץ לשם כך; לתעד את נכסי הקניין הרוחני של משרד הביטחון ושל צה"ל, ולנהל מעקב ובקרה אחר מיקומם, מצבם והשימוש שנעשה בהם, לרבות נכסים המצויים בתעשיות הביטחוניות; להגביר את המודעות לתחום ואת האכיפה במקרים שבהם נעשות פעולות בחריגה מהנהלים בתחום; ולהבטיח, כי ממוצה הפוטנציאל הכלכלי הרב הגלום בנכסי הקניין הרוחני של משרד הביטחון ושל צה"ל, תוך שמירה על נכסי המדינה ועידוד המפתחים והיזמים".

על משרד הביטחון להנחות את צה"ל בדבר מדיניותו בתחום מכירת נכסי הקניין הרוחני שברשותו, לרבות המסד הנורמטיבי הנדרש לעניין זה והדרכים לניהול הקניין הרוחני בצה"ל המיועד למכירה. על בסיס אלה, על צה"ל להוציא פקודות והוראות מתאימות ליחידותיו העוסקות בנושא.

משרד האוצר, באמצעות החשב הכללי, לא מימש את אחריותו ככל שהיא נוגעת להסדרת הקניין הרוחני במשרד הביטחון, לפיקוח על נכסי הקניין הרוחני הנמצאים ברשותו ולשימוש הנעשה בהם. על החשכ"ל לממש את אחריותו ולקיים בקרה ופיקוח על נכסי הקניין הרוחני של משרד הביטחון והשימוש הנעשה בהם.