משרד הביטחון פנה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעתירה מנהלית כנגד החלטתה של המועצה האזורית ערבה תיכונה לחייב באופן תקדימי וחריג שטחי אש בארנונה.
בעתירה נאמר כי מדובר בשטחי קרקע עצומים בגודלם (כ-16 מיליון מ"ר) המצויים בתחומי המועצה האזורית (מונה כ-700 בתי אב) אשר הוקצו למשרד הביטחון באופן זמני ומוגבל לצרכי ביצוע אימונים שונים באש חיה, ואין לה זכות קניינית בהם.
בעתירה נאמר כי שטחי האש מהווים כרבע מהקרקעות במדינת ישראל. לדברי המשרד, מדובר בשטחי קרקע עצומים המצויים באזורים בלתי מיושבים והם אינם נזקקים ואינם מקבלים שירותים כלשהם מהרשות המקומית.
מסיבה זו, נאמר בעתירה, אף רשות מקומית בישראל אינה מחייבת בארנונה שטחי אש מכל סוג שהוא, וגם המועצה האזורית ערבה תיכונה לא העלתה על דעתה לחייב שטחים אלו בארנונה עד שנת 2008 (וזאת על-אף שהתקיימו הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים לגבי נכסי משרד הביטחון בתחומי המועצה).
בשנת 2008, נטען בעתירה, ללא כל הסבר, הטילה המועצה האזורית לראשונה חיוב בגין שטחי אש בארנונה בסך של כ-10 מיליון שקלים בשנה, חיוב העומד כיום במצטבר על סך כ-80 מיליון שקלים.
לדברי משרד הביטחון, בפנייתו לבית המשפט, חיוב שטחי אש בארנונה יהווה תקדים חריג ומסוכן בעל השלכות רוחב תקציביות דרמטיות לגבי עשרות מיליוני מ"ר של שטחים דומים, בסכומים בלתי נתפשים בהיקף של מיליארדי שקלים לשנה.
לדברי משרד הביטחון, באמצעות עו"ד אמנון שילה מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), לו יתקבל החיוב נשוא העתירה תהיה לכך השלכת רוחב דרמטית, שכן רשויות מקומיות נוספות יטילו חיובי ארנונה בגין שטחי אש שבתחומם דבר העשוי לגרום נזק מצטבר למשרד הביטחון בסכומי עתק בלתי נתפשים של כמיליארדי שקלים, דבר העלול להוות פגיעה ממשית ואנושה במשרד הביטחון באופן קיצוני, חריג ובלתי מידתי.
לטענת משרד הביטחון, מדובר בחיוב בלתי סביר באופן קיצוני מאחר שהחיוב מוטל בגין שטחים אשר הוקצו לו באופן זמני ומוגבל מכוח תקנות ההגנה (שעת חרום). בנוסף בית המשפט העליון קבע ביחס לשטחי אש דומים כי הקצאת שטחי אש המצויים בבעלות פרטית אינם מקנים לבעליהם זכות לקבלת דמי שימוש מהמדינה, מאחר שלמדינה אין זכויות קנייניות בשטחי האש, וכי יש להסדיר את הנושא בחקיקה ראשית.
משרד הביטחון סבור כי יש לדון תחילה בשאלה העקרונית, האם שטחי אש הם בני חיוב בארנונה, ובמידה שיקבע כי שטחי אש הם בני חיוב בארנונה (דבר המוכחש) ניתן יהיה לדון בשאלה האם ניתן להטיל חיוב בשטחי אש בארנונה באמצעות דיני הארנונה הרגילים או בחקיקה ראשית שפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון.
אשר על כן, מבקש משרד הביטחון מבית המשפט המחוזי לקבוע כי הגוף המוסמך לדון בבסיס המשפטי לעצם הטלת חיוב ארנונה על שטחי אש הוא בית המשפט המנהלי ולא ועדת הערר, לקבוע כי יש לדון בסוגיה העקרונית של חיוב שטחי האש תחילה ושל האופן בו יוטל חיוב בטרם דיון סוגיית חיוב שטחי האש בהתאם לדיני הארנונה הרגילים.
בנוסף, מתבקש בית המשפט לקבוע כי ההחלטה בדבר חיוב שטחי אש בארנונה צריכה להיעשות באמצעות חקיקה ראשית ולא באמצעות דיני הארנונה הרגילים,ובנוסף לקבוע כי חיוב שטחי אש בארנונה עומד בניגוד לשיקולי מדיניות ולשיקולים ציבוריים ביטחוניים מהמעלה הראשונה, ויש לבטלו.