ד"ר מיכל דחוח הלוי, עובדת במשרד
מבקר המדינה, הגישה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הדוחה את תביעתה להורות למשרד מבקר המדינה להוציא מתיקה האישי מכתבים ותרשומות מסוימים הנוגעים לתפקודה המקצועי.
ד"ר דחוח הינה עובדת בחטיבה לביקורת השלטון המקומי במשרד המבקר מאז שנת 2002. במשך 3 שנים בין אוגוסט 2005 לאוגוסט 2008 היא עבדה באגף ב' של החטיבה לביקורת הרשויות המקומיות תחת ניהולה של תמר מנס, שאז הועברה לבקשתה לאגף א' לביקורת של השלטון המקומי, בין היתר לאור תלונותיה על מערכת יחסים עכורה בינה לבין תמר מנס.
במרכז של התביעה עמדו מספר מסמכים ותרשומות אודות תפקודה המקצועי של דחוח שנכתבו על-ידי מנס, מכתבים שתויקו בתיקה האישי. דחוח ביקשה ממשרד מבקר המדינה להורות על הוצאת המסמכים האמורים מתיקה האישי בנימוק כי יש לה חשש שיש במסמכים הללו כדי להזיק לה, למנוע או לעכב את קידומה וכי תיוק המסמכים בתיקה האישי נעשה בניגוד לתקשי"ר.
בית הדין האזורי לעבודה לא השתכנע כי המקרה הנדון מצדיק את הוצאת המסמכים מתיקה האישי של מיכל דחוח. זאת בין היתר מאחר שאין כל טענה, ודאי שלא הוכחה לכך, שמי ממנהליה של דחוח התנכל לה באופן אישי, חסר תום לב ומכוון.
בית הדין קבע כי לא הובאה בפניו כל ראיה לכך שהמסמכים שבמחלוקת פגעו בקידומה המקצועי של דחוח, וכי על-פי התרשמותו אין עסקינן במצב בו הממונים עליה רודפים אותה.
לדברי בית הדין, במקרה הנדון המדובר במקרה פשוט ביותר, ממש יומיומי של הערכה שלילית נקודתית, וביקורת לא חריפה מצד מנהלת על אי-עמידה בלוחות זמנים, ביקורת שלדעת העובדת המוערכת הייתה מוגזמת ובלתי מוצדקת, וגרמה לה לעוגמת נפש.
בית הדין הוסיף עוד כי המקרה הנדון מדגיש את החשיבות שבשמירה על מתחם רחב של שיקול דעת למנהלים להעריך את עובדיהם כחלק בלתי נפרד מהפררוגטיבה הניהולית שלהם.
בית הדין הדגיש כי רף ההתערבות של בית הדין במשוב עובדים חייב להיות מוצב גבוה מאוד, זאת על-מנת שלא לרפות את ידם של המנהלים גם ואולי במיוחד בשירות הציבורי, ממילוי תפקידם, וכי נדרשות נסיבות יוצאות דופן על-מנת להצדיק התערבות שיפוטית בהערכת עובד.
התביעה נדחתה ומיכל דחוח אף חויבה בהוצאות משרד מבקר המדינה בסך 10,000 שקלים.
עתה מתבקש בית הדין הארצי לעבודה על-ידי מיכל דחוח לבטל את פסק הדין. לדבריה, בית הדין האזורי הודה כי המסמכים נכתבו ותויקו בניגוד להוראות התקשי"ר.
בערעור נטען כי המדובר בפסיקה הרת גורל ובלתי סבירה בעליל לפיה הרחיב בית הדין האזורי את הרשאות הפעולה של משרד מבקר המדינה מעבר להוראות התקשי"ר, הכליל את המסמכים המכפישים אותה בתוך מרחב הפעולה העוקף את הוראות התקשי"ר. בכך טוענת דחוח הכשיר בית הדין לכאורה את המסמכים, ואף פסק לה תשלום הוצאות למדינה בסכום חריג ביותר של 10,000 שקלים.
ד"ר דחוח מבקשת מבית הדין הארצי לבטל את פסק הדין מחמת השגיאות הרבות שנפלו בו לדבריה, לרבות קביעת פסיקה הרת גורל ובלתי סבירה בעליל לא רק לעובדי משרד המבקר אלא כזו שתשליך על כלל עובדי המדינה ועל חלקים גדולים במגזר הציבורי.
לדעת המערערת, בית הדין האזורי נמנע מלהכריע בנושאים המרכזיים שעמדו בתביעה זו ואשר הוכחו לטובתה, נקט בעמדה חד-צדדית באופן מובהק לטובת המדינה, והתעלם מטיעוניה. לדעתה המדובר בפסיקה גורפת הפוגעת בתנאי עבודה.
