החמאס הוא ארגון מנוול שביצע פעולות טרור קשות ורצחניות. כך אומר (יום ד', 23.4.14) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, בפסק דין שפורסם שעות אחדות לפני הסכם הפיוס בין פתח לחמאס.
רובינשטיין נדרש לעניינם של שלושה ערבים שהשתתפו "בפעילות חברתית, חינוכית ודתית במטרה לחזק את מעמדה של תנועת החמאס בקרב תושביה המוסלמים של ירושלים. פעילות זו כללה, בין היתר, תמיכה במוסדות חינוך, מתן שיעורים בנושאי דת האיסלאם, ארגון סעודות ציבוריות והפעלת מחנות קיץ לילדים".
רובינשטיין אומר: "יש לראות בכל פעילות שנועדה לחזק את מעמדו של ארגון טרור, לרבות פעילות 'אזרחית', לא כל שכן כזאת הנעשית על-ידי תושבי ישראל אשר נהנים מזכויות בה - בחומרה רבה". הוא מצטט בהסכמה את דבריו של השופט
יצחק עמית בפסק דין משנת 2012:
- "אכן, בפעילות אזרחית עסקינן, ואפילו בפעילות במישורים המושכים את הלב, בתחומי צדקה, רווחה, חינוך, דת וכיו"ב. אך זאת משימתה ומטרתה של הזרוע האזרחית של ארגון טרור, להכשיר את הלבבות, לקרב את האנשים לפעילות החמאס ולהרחיב את מעגל התומכים בחמאס. לא בכדי נאסרת פעילותו של החמאס - גם במישור האזרחי המובהק - במדינות מתוקנות, על אחת כמה וכמה בישראל ובירושלים. הפסיקה הכירה זה מכבר, כי גם פעילות בעלת אופי אזרחי בארגון טרור טומנת בחובה סיכון ממשי לביטחון הציבור בישראל".
רובינשטיין ממשיך: "החמאס לא זו בלבד שהוא ארגון טרוריסטי מוכרז, הוא קנה הכרזה זו 'ביושר', בפעולות טרור קשות ורצחניות. בענייננו עסקינן אומנם בפעילי חמאס אזרחיים, ללא 'דם על ידיהם', ולכך משמעות כמובן, אלא שהארגון המנוול לא יכול היה לפעול בלא רשת תומכת בציבור".
המשנה לנשיא,
מרים נאור, אומרת: "הגם שפעולותיהם של המערערים היו במישור האזרחי, אין הדבר מפחית מחומרתן. כבר נפסק כי פעילות בארגון טרור, לרבות פעילות אזרחית באופייה, מסכנת באופן ממשי את ביטחון הציבור בישראל... אכן, ההתמודדות עם הטרור וארגוני הטרור אינה נעצרת ב'שדה הקרב'".
ביהמ"ש העליון, ברוב דעותיהם של רובינשטיין והשופט
צבי זילברטל, להקל במידת מה בעונשיהם של השלושה ולהעמידם על שישה חודשי עבודות שירות, במקום שבעה חודשי מאסר בפועל. רובינשטיין מנמק זאת בנסיבות ספציפיות, שעיקרן המעצר הממושך בו שהו וההנחה שההרתעה כבר הושגה לנוכח העובדה שמאז לא הסתבכו בפלילים.
