תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד כנגד בנק דיסקונט בטענה לגביית עמלה שלא כדין ובניגוד להוראות מפורשות של המפקח על הבנקים. זאת, בגין העמדת אשראי חד-צדדי בסכום גבוה יותר ממה שהוסכם בכתב בין הצדדים בהסכם מסגרת האשראי ואו מסגרות האשראי המוסכמות בכתב.

לטענת התובע דניאל ברגר הבנק נקט גישה של "הבה ונתחכמה לו" בהעדיפו לעיתים על דעתו בלבד לכבד חיובים, ובכך להכניס את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי המוסכמת תוך יצירת אשראי חד-צדדי.

התובע, לקוח של הבנק טוען כי הבנק יודע כי הוא אינו רשאי לגבות עמלה או ריבית בשל הקצאת האשראי הנוסף, ועל כן הוא שולח הודעה בכתב ומדווח על "טיפול בחריגה" וגביית עמלה ב"דלת האחורית" בסך 68 שקלים.

בתביעה נאמר כי אשראי המתווסף למסגרת המאושרת הניתן שלא דרך הסכם כתוב, הוא בגדר אשראי חד-צדדי שהתאגיד הבנקאי מעניק ללקוח, אם בשל חריגה נמנעת ואם בשל שיקול דעת עצמאי שהפעיל התאגיד הבנקאי.

לדברי התובע באמצעות עוה"ד ניסן יזרסקי ועמית בן-ארויה כאשר פנה לבנק על-מנת לברר את פשר עמלת "הטיפול בחריגה" בסך 68 שקלים הובהר לו כי "זהו התעריפון וזה מה שמאושר לגבות".

לטענתו לא עלה בידיו לאתר בתעריפונים של הבנק תשלום אותו הוא מחויב לשלם בגין "טיפול בחריגה" ובכלל מהו אותו טיפול? משלוח מכתב אוטומטי בדואר? טיפול בהחלטה בדבר העמדת אשראי חד-צדדי? ושמא במקרה האישי שלו כיבוד הצ'ק שאותו לא היה צריך לכבד אלא בתיאום עמו.

התובע מבקש לייצג את לקוחות הבנק להם הועמד אשראי חד-צדדי באופן יזום על-ידי הבנק, ללא הסכמתם, ואשר בגינו נגבתה מהם במהלך 7 השנים האחרונות עמלה שלא כדין בסך 68 שקלים או סכום אחר שנקבע בתעריפונים של הבנק, וזאת באמצעות מכתבי התראה או הודעה על "טיפול בחריגה" שנשלחו אליהם או בכל דרך אחרת.

התובע מעריך את הנזק המצטבר של כלל הלקוחות בגין העמדת האשראי החד-צדדי והבלתי מוסכם בסכום של 13.6 מיליון שקלים. בנוסף מתבקש בית המשפט להצהיר ולקבוע כי הבנק אינו רשאי להמשיך בגביית תשלום עמלות עבור העמדת האשראי החד-צדדי והבלתי מוסכם מעבר לעמלות המוסכמות בינו לבין לקוחותיו.