|
|
רחוב באור עקיבא (1988) [צילום: אריק חרמוני/לע"מ]
|
|
|
|
|
ארבע משפחות הועברו, היום לפני 63 שנים, ממעברת ברנדייס אל החולות ליד קיסריה ע"י הסוכנות היהודית. חיל חלוץ זה שוכן באוהלים והיה מיועד להכין את הקרקע לעולים שיגיעו בהמשך על-מנת לישב את המקום שנקרא אז מעברת חוף כרמל.
כמה ימים לאחר מכן אכן הגיעה הקבוצה הראשונה שמנתה 38 נפשות. בהמשך הגיעו עולים נוספים והוחלט להקים עבורם מבני קבע מצידו השני של הכביש. ב-1953 הסתימה הקמתם של 290 הבתים הראשונים. רק בשנת 1953 נחפרה באר המים הראשונה באור עקיבא, ולאחר שנה חוברה העיירה לרשת החשמל הארצית.
התהליך המואץ של בניית השיכונים הסתיים בפנוי מלא של המעברה, אשר נותרו בה מבנים ריקים. בשנים 1959-1955 הגיעה האוכלוסייה באור עקיבא ליותר מ-2,000 נפש, ואליהם התוספו 150 משפחות עולים חדשות. קצב הבנייה לא עמד בקצב הגידול, ושוב נדרשו פרנסי העיר ליישב חלק מהאוכלוסייה במבני המעברה הישנים.
בראשית שנות ה-60 מנתה אור-עקיבא כבר כ-5,000 תושבים. ב-1966 החל חיבור הבתים לרשת הביוב, תהליך שיימשך מספר שנים. בשנות ה-70 הגיעה לעיר עלייה גדולה מהקווקז, והיישוב גדל לכ-8,000 תושבים. בשנות ה-90 קלטה העיר גל עלייה גדול מברית המועצות לשעבר - מעל 3,000 איש. ב-1996 מנתה כבר אוכלוסיית העיר 16,000 נפש. כיום, מונה אוכלוסיית העיר כ-20,000 תושבים, והשטח המוניציפלי שלה משתרע על פני כ-4,430 דונם. בשנת 2001 היא הוכרזה כעיר בישראל.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
