בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חתימת הסכם הרפורמה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
רמ"י: הרפורמה שלא הייתה והבלוף הגדול
|
הפיכת המינהל לרשות עלתה 205 מיליון שקל, אך דבר לא השתנה: מספר העובדים לא הוקטן, החלוקה המרחבית שונתה, לא הוצאו עבודות לקבלן חיצוני, ורק העובדים נהנו מתוספות שכר של 36% ומענקים של 52 מיליון שקל
|
|
בנצי ליברמן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
הפרק על רשות מקרקעי ישראל מופיע בדוח מבקר המדינה תחת כותרת-הגג, "משרד הבינוי והשיכון". אולם המבקר לא דייק: הרשות היא גוף עצמאי, הכפוף למועצת מקרקעי ישראל, שחבריה הם נציגיהם של בעלי הקרקעות - המדינה וקק"ל. הרשות אינה כפופה מקצועית למשרד השיכון ואינה מהווה חלק ממנו. הנהלת הרשות כפופה רק למועצת מקרקעי ישראל, הקובעת את מדיניות הרשות ותקציבה ומפקחת עליה. מנכ"ל הרשות מדווח לשר השיכון, שהוא "השר הממונה". דובר משרד מבקר המדינה אמר בתגובה, כי הנוהג הוא שהביקורת על הרשות מופיעה תחת כותרת המשרד, שהשר שעומד בראשו ממונה על הרשות. כתב News1 מעיר, שלמשרד הבינוי והשיכון - להבדיל מהשר שיש לו סמכויות מסוימות- אין חלק ונחלה בניהול השוטף של הרשות בכל תחום שהוא. עוד יצוין, שהמבקר עצמו התריע בעבר הקרוב על כך ששר השיכון מתערב ללא סמכות בפעילות שוטפת של הרשות. ראוי שמבקר המדינה ידקדק בנושא זה בדוחות הבאים.
|
|
|
|
לפני כשלוש שנים הודיעה הממשלה בתרועה גדולה על הפיכת מינהל מקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל, ועל רפורמה גדולה בניהול, בבעלות על הקרקעות, במספר העובדים ועוד ועוד. בדיקת מבקר המדינה העלתה, שהרפורמה הייתה פחות או יותר בלוף אחד גדול. שום דבר מהותי לא השתנה, חוץ מעליית שכרם של העובדים ב-36%. אלו קיבלו הטבות במאות מיליוני שקלים, שלא פורסמו עד היום, רק כדי שיפסיקו את העיצומים שבהם נקטו. הנה ממצאי המבקר, לפי נושאים עיקריים: - מספר העובדים - ערב הרפורמה עבדו במינהל כ-700 איש. ההנהלה הבטיחה שמספרם יוקטן ל-500. בפועל פרשו 184. אולם לאחר זמן קצר גייסה הרשות, מטעמים שיוסברו בהמשך, 170 עובדים חדשים. וכך, במקום לחסוך 200 עובדים, חסכו רק 14...
- מחיר ה"צמצום" - 184 העובדים שפרשו לפנסיה מוקדמת קיבלו מענק ממוצע של 812 אלף שקל לאיש, ובסכום כולל של כ-149 מיליון שקל. בנוסף,קיבלו מענק חד-פעמי של 12 מיליון שקל. היו גם "הוצאות שונות" של 44 מיליון שקל, חלקם תשלום ליועצים חיצוניים(!) סך הכל: 205 מיליון שקל, שכאמור שולמו כמעט על לא כלום.
- העלאות שכר - העובדים שנשארו קיבלו העלאת שכר של 4,300 שקל לחודש בממוצע. על-פי חישובי המבקר, זוהי העלאה של 36%. משרד האוצר טוען שההעלאה הייתה רק 20%.
|
וגם: פנסיה מוגדלת, מענקים, שיבוץ לפי רצון העובד
|
|
- מתנה לטובת הפנסיה - כדי שהעובדים יהיו עוד יותר מאושרים, קבעה הנהלת הרשות, שמעתה ואילך יחשבו גם את הפרמיה ושכר העידוד כחלק משכר היסוד. זה יגדיל להם כמובן את הפנסיה בעתיד.
- מענק - כל עובד שלא פרש קיבל מענק של 750 שקל לחודש, לתקופה של 14 חדשים, כלומר סך הכל 10,500 שקל לעובד, או כ-52 מיליון שקל ל-500 עובדים לכל התקופה. המענק שולם על "עבודה ברשות המקרקעין. למרבה הפלא, הוא שולם גם על החדשים שלפני הקמת הרשות, ובעד עבודה שלא נעשתה!
- מרחבים חדשים - אחת המטרות של הרפורמה-כביכול הייתה לייעל את העבודה, על-ידי חלוקת הרשות לארבעה מרחבים חדשים. בפועל התברר, שנעשתה חלוקה אחרת, והיעילות כמעט ולא הרוויחה מכך דבר.
- מיקור חוץ - אחד ההישגים כביכול של הרפורמה היה העברת חלק מעבודות המינהל לקבלן חיצוני, מה שקרוי מיקור חוץ. ועד העובדים התנגד, והמיקור כמובן לא יצא לפועל. זו גם הסיבה שהיה צורך, כאמור לעיל, לשכור 170 עובדים חדשים. "המדינה שילמה בעד דבר אחד, וקיבלה משהו שונה לחלוטין" - קובע המבקר.
- העובדים שובצו לאן שרצו - הפיכת המינהל לרשות הביאה לשיבוץ מחדש של העובדים. הביקורת בדקה 82 עובדים. מתברר, שההנהלה שאלה כל עובד היכן ובמה הוא רוצה לעבוד, ומילאה את בקשתו, ללא בדיקה! התוצאה: 24 מהעובדים שובצו לתפקידים שבחרו, למרות שלא היו להם הכישורים וההשכלה הדרושים לכך.
- תשתית - הממשלה החליטה, שהרשות תעביר לרשויות המקומיות את נושא פיתוח התשתית של המגרשים העומדים למכירה. בפועל זה לא קרה, והתשתית נשארה ברשות.
|
הבעלות על 430 אלף דירות לא תועבר
|
|
- הבלוף של העברת הבעלות על דירות (1) - לפני שנים מספר הודיעה הנהלת המינהל בקול תרועה גדולה על השינוי הדרמטי העיקרי מבחינתו של הציבור: מיליון משפחות, המתגוררות בדירות חכורות, יקבלו בעלות מלאה על הדירות. בפועל, עד סוף 2013 הועברה הבעלות רק על 300 אלף דירות. בשלוש השנים האחרונות, למשל, הבטיחו להעביר בעלות על 148 אלף דירות, והעבירו על 86 אלף דירות בלבד.
- הבלוף של העברת הבעלות (2) - לא רק שהבעלות על 700 אלף דירות לא הועברה, אלא שהביקורת גילתה שזה גם בלתי אפשרי! הבעלות על 311 אלף דירות היא של הקרן הקיימת, ולרשות אין מה לעשות שם. 120 אלף דירות אחרות אינן רשומות על שם המינהל (אלא על שם מי?), ואין מי שיעביר בעלות. כלומר, 430 אלף מ-700 אלף הדירות שהבעלות עליהן לא הועברה, גם לא יועברו עד לעתיד לבוא. נכון, הבטיחו, אז מה.
|
ליברמן: המנכ"ל המנוח אחראי...
|
|
כניסתו של עו"ד בן ציון ליברמן לתפקיד מנכ"ל המינהל-הרשות, לפני כשלוש שנים, לא עזרה מכמה בחינות. לדוגמה, הפיגור בהעברת הבעלות על דירות לידי הדיירים שהחל ב-2011 נמשך עד 2013. בנקודה אחת לפחות נהג ליברמן, לכאורה, בצורה לא הוגנת: כש מבקר המדינה ביקש ממנו הסברים על חריגות השכר ברשות, השיב ליברמן, ב-6 באוקטובר, כי קיבל נושא זה בירושה מקודמו. קודם כל, כל מנכ"ל אחראי למה שקורה בחברתו, ואינו יכול "להפיל" את התיק על קודמו. בנוסף - וזה אולי העיקר - המנכ"ל הקודם, עד 2011, היה ירון ביבי, שנפטר לפני תשעה חודשים, ואינו יכול להתגונן ולהסביר. תשובתו של ליברמן היא פשוט לא הוגנת.
|
|
תאריך:
|
14/05/2014
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2014
|
|
אלעזר לוין
|
רמ"י: הרפורמה שלא הייתה והבלוף הגדול
|
|
בצירוף מקרים נדיר, מופיע (יום ד', 14.5.14) דוח של מבקר המדינה, המזכיר אחת מפרשיות הולילנד, יום לאחר שאחד מגיבורי הפרשה, אביגדור קלנר, נשלח לשלוש שנים לבית סוהר. הכוונה היא לתוכניתה של פולאר השקעות, שקלנר היה היו"ר שלה, לבנות 10,000 דירות על שטחי חוות "הזרע", בבעלותה, המהווה חלק מפארק אריאל שרון.
|
|
|
27 שנים אחרי אסון צ'רנוביל, משרד הרווחה עדיין תומך בהבאת ילדים זרים ללא בחינת המניעים, ללא תבחינים, ללא בחינות נזקקות ובחינות התאמה אחרות וללא פיקוח ובקרה. כך מגלה דוח מבקר המדינה.
|
|
|
בדצמבר 2011 בחרה רשות הטבע והגנים בשאול גולדשטיין, אז יו"ר המועצה האיזורית גוש עציון, למנכ"ל הרשות, ל-5 שנים. אולם לאחר תקופה קצרה התברר, שיש בעיה: גולדשטיין לא דיווח לוועדה הממשלתית למינויים על ניגודי עניינים שיש לו.
|
|
|
במהלך העשור האחרון ירד שיעור העולים לישראל, וחלו שינויים במאפייניהם. בה בעת השתנו דפוסי העבודה שגובשו בין הממשלה והסוכנות: שינויים אסטרטגיים בפעילות הסוכנות, שהחלה להתמקד בחיזוק הזהות היהודית, ושינויים בפעילות הממשלה, שהחלה לפעול לעידוד העלייה באמצעות תמיכה בארגונים - מיקור חוץ של עידוד העלייה. בשנים אלה גם נשחקו שיתוף הפעולה והתיאום בין המשרד, האמון על נושא עידוד העלייה מטעם הממשלה, לבין הסוכנות. כך עולה מביקורת שערך משרד מבקר המדינה.
|
|
|
בסקרים שביצע משרד החקלאות, באמצעות השירותים הווטרינריים, נמצא כי בשיעור ניכר של ביצי מאכל היו שאריות של תרופות שאינן צריכות להימצא בהן.
|
|
|
|