הזכות לשוויון, למרבה הצער, אינה זכות יסוד עצמאית אלא נגזרת מחוק יסוד האדם וחרותו. החוק היה תוצאה של פשרה פוליטית, ולכן השוויון הושאר בצד. כך אומר (יום ב', 26.5.14) נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
אהרן ברק, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין.
לדברי ברק, האיזון בין כוחו של הרוב לבין זכותו של הפרט ניצב בבסיסה של הדמוקרטיה, והוא מהותה של המידתיות הבוחנת את חוקתיות הפגיעה בזכויות יסוד. הוא ציין, כי ניתן לשנות את זכויות היסוד המוגנות בהצבעה של אחד מול אפס בכנסת. "בהגינו על זכויות האדם מגן בית המשפט על המחוקק החוקתי מפני המחוקק הרגיל, שאינו מקיים את האיזון החוקתי הזה", הוסיף. "אם לא נשמור על הדמוקרטיה - הדמוקרטיה לא תשמור עלינו".
מנכ"ל משרד המשפטים, אמי פלמור, אמרה שבעיית ההפליה אינה נוגעת לנשים בלבד, אלא גם לבני מיעוטים ולחרדים. היא ציינה, כי דווקא במשרד המשפטים הגיעו נשים למשרות הרמות ביותר, למעט תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
ד"ר
אורית קמיר טענה, כי קיימת הפליה מובנית של נשים בכל הקשור לשפיטה הדתית במעמד האישי, והציבור בישראל מעלים עין מכך. לדברי קמיר, מחקר שערכה העלתה, כי שופטות מתייחסות בצורה חמורה בהרבה מאשר שופטים להטרדה מינית. לטענתה, העובדה ששלוש שופטות מחוזיות הרשיעו אדם ברצח ושלושה שופטים בעליון זיכו אותו, מוכיחה שה"עיוורון למגדר" הוא אשליה.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן, סקרה את הפסיקה שעסקה במניעת הפליית נשים. ואולם, הדגישה, למרות כל הפסיקה - עדיין קיימים פערים ניכרים בשכר בין גברים לנשים באותם תפקידים.
שר המשפטים לשעבר,
יעקב נאמן, העיר משורות הקהל, כי כאשר הקים את ועדת טירקל לבחינת אירועי המרמרה, פנה לשלוש נשים והן סירבו להצטרף לוועדה. לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ, הורו השופטים לפנות לחמש נשים נוספות - וכולן סירבו בנימוק שהפנייה היא רק בשל הנחיית בג"ץ. "תמנו את האדם המתאים ביותר לא בגלל שהוא גבר או אישה", הייתה מסקנתו של נאמן.
