74 חקלאים מהמושבים כפר אוריה, פדיה, פתחיה, ישרש ועזריה, ואשר שיווקו את תוצרתם לתנובה, מבקשים (27.7.14) להצהיר שהם בעלי מניות בה, ולחלופין - לפצות אותם בשווי הערך הריאלי של השקעותיהם במניות תנובה. התובעים אומדים את תביעתם ב-4 מיליון שקל.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, נאמר, כי מעבר לעמלה שגבתה תנובה מהיצרנים החקלאיים עבור שירותי השיווק שלה, היא השאירה בידיה עד סוף שנות ה-90 מתוך מחזורי השיווק עוד סכום אותו כינתה "הון מניות", בשיעור שהיא עצמה קבעה מתוך מחזור הפעילות של היצרן. תנובה לא דיווחה על תקבולי הון אלו כהכנסה שוטפת ולא שילמה עליהם מס, כך שהם נשמרו בידי תנובה כנכסי התובעים ודומיהם.
לדברי התובעים, למרות זאת - תנובכ אינה מוכנה להכיר בהם כחברי אגודה ואין הם בעלי מניות בה, וכך הגבייה ל"הון" נבלעה בכספותיה ללא שוב. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אפרת ואש, נאמר, כי גביית כספים מהזולת תחת הכינוי "תשלום למניות", מייצרת מצג מצד הגובה לפיו מניות אלו מובטחות למשלם. אם המניות לא הונפקו, הרי שעל הגובה להחזיר את הכספים למשלם.
לטענת התובעים, המגדירים עצמם כחקלאים קשי יום, המשך אחזקת הונם האישי בידי תנובה מהווה עשיית עושר ולא במשפט ואף גזל במשמעות הפשוטה ביותר. למרות שרשם האגודות השיתופיות קבע שתנובה גבתה מהם "כספים עודפים" כהגדרתו, היא לא עשתה דבר כדי להשיב להם כספים אלו והללו מונחים בקופתה וממתינים לגואל.
בית המשפט מתבקש להורות על חשיפת ארכיב תנובה ועל הנגשתו בפני התובעים לשם עיון במסמכי שיווק תוצרתם לתנובה, ולאור מסמכים אלו - למנות מומחה מטעם בית המשפט שיקבע את הערך הריאלי של ההון שגבתה מהם תנובה במשך השנים בתוספת דיבידנדים שחולקו מאז עסקת אייפקס בינואר 2008. טרם הוגשה תגובת תנובה.
