|
|
איזון בין המעשנים לאחרים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ארנה לוי, זיכתה (24.7.14) את עו"ד אייל אבולעפיה מאשמת עישון בחצר בית משפט השלום בעיר, ובכך קיבלה את ערעורו על הרשעתו בבית המשפט לעניינים מקומיים.
לוי אומרת, כי איסור העישון הרלוונטי הוא זה החל על "מקום עבודה", המוגדר כ"כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים". השאלה המרכזית שבמחלוקת הייתה, האם חצרו של בית המשפט נחשבת ל"בניין" - ועל כך משיבה לוי בשלילה.
לדברי לוי, כאשר רצה המחוקק לאסור עישון במקום פתוח, הוא עשה זאת במפורש - אך לא כלל בכך שטח בלתי מקורה המצוי במקום עבודה. המחוקק קבע בצורה דווקנית ופרטנית היכן אסור לעשן, וזאת כאיזון בין זכותם של המעשנים לעשן לבין מניעת מפגעים מיתר הציבור. הוא הבחין בין מקומות סגורים לבין מקומות פתוחים, שמטבעם הם מאווררים יותר, ולכן תכלית החקיקה תומכת בכך שבחצר מותר לעשן. לוי מותירה בצריך עיון טענה נוספת של אבולעפיה, ולפיה האיסור חל רק על מי שעובד במקום ולא על אחרים, אם כי אומרת שייתכן שיש טעם בפרשנות זו.
עוד אומרת לוי, כי הנהלת בתי המשפט לא אסרה לעשן בחצר זו, ויש מקום שהמחוקק יגדיר בצורה מפורשת היכן מותר והיכן אסור לעשן בבתי המשפט. לבסוף התקבלה טענתו של אבולעפיה לפיה השילוט בחצר שאסר על העישון בה לא עמד בדרישות החוק ולא ניתן היה לראותו. בשולי הדברים התגלה, שהייתה קיימת תופעה של הסרת שלטים אלו שהוצמדו בדבק בלבד.
