משרד האוצר מציע לקבוע בחוק קנסות מינהליים בחוק לפיקוח על המחירים, לצידם של מנגנוני האכיפה הפליליים. תזכיר החוק הופץ (30.7.14) לקבלת תגובות.
על-פי ההצעה, יוכל המפקח על המחירים להטיל עיצום כספי על מי שימכור מוצר במחיר גבוה מהמירבי או נמוך מהמזערי, מכר מוצר במחיר שהעניק לו רווח גבוה מן המותר או על מי שהפר חובות דיווח שונות. גובהו של הקנס ייקבע בהתאם למחזורו הכספי של המפר, וינוע בין 10,000 שקל למחזור של עד מיליון שקל, ל-2 מיליון שקל למי שמחזורו מעל מיליארד שקל. פרטי המקרה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.
במקרה של הפרה חוזרת - חזרה על אותה הפרה בתוך שנתיים מיום הקנס הקודם - יוכל המפקח להטיל קנס כפול. המפקח לא יוכל להטיל קנסות נמוכים מאלו שנקבעו בחוק, אלא אם יקבעו שרי האוצר והמשפטים נסיבות שיאפשרו זאת. ערעור על הטלת הקנס ניתן יהיה להגיש בתוך 30 יום לבית משפט השלום, והמדינה תוכל להשתמש באמצעי הגבייה הקיימים בתחום המס כדי לגבות קנסות אלו.
תיקון נוסף הכלול באותה הצעה קובע, כי "המפקח או ועדת המחירים יהיו מוסמכים לדרוש מכל עוסק ידיעות, מסמכים, פנקסים, דוחות, חשבונות וכיוצא באלה שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הפיקוח בנוגע לכל מצרך ושירות, לרבות מצרך ושירות שחוק זה לא הוחל עליו, לשם בחינת החלת הפיקוח עליו לפי חוק זה".
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
