"מגבלות על פומביות הדיון בהקשר זה [מעצרים] עלולות להביא להעלמת מידע על חשדות המיוחסים לאנשי ציבור, מעצר בני אדם בלי שהדבר יובא לידיעת הציבור וללא ביקורת על הליך המעצר וכן פגיעה ביכולתה של העיתונות לפרסם תחקירים ולחשוף פרשיות פליליות". כך אומרת (23.7.14) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן.

לדברי אגמון-גונן, "לעליונות עקרון פומביות הדיון ישנם רציונליים לא מבוטלים, והחשוב שבהם: שקיפות ההליך השיפוטי, שכן צדק צריך להראות ולא רק להיעשות. איש מאיתנו אינו חפץ לחיות במשטר בו הדין יוצא מן הכוח אל הפועל באולמות סגורים, באופן המונע אפשרות לביקורת".

לצד זאת, היא ממשיכה, מתעוררת שאלת האיזון אל מול זכותם של חשודים לפרטיות, אנונימיות ושם טוב בטרם הוגש נגדם כתב אישום. בשל כך נאסר פרסום שמו של עצור ב-48 השעות למעצרו, אך "לא ניתן בסופו של יום היתר גורף לאי פרסום, אלא נקבעו פרמטרים שלאורם יש לילך, תוך שהכלל הוא פומביות הדיון".

אגמון-גונן מזכירה, כי הימנעות מאיסור פרסום שמו של חשוד מצריכה הוכחה מצידו שייגרם לו נזק מיוחד, הגובר על האינטרס הציבורי ועל עקרון פומביות הדיון. מאחר "שמדובר בתנאים מצטברים, הנדרשים לצורך החלתו של חריג לעקרון פומביות הדיון ולנוכח ההלכה שלפיה את החריגים לעקרון פומביות הדיון יש לפרש על דרך הצמצום, הרי שדי בכך שלא עלה בידי החשוד לשכנע כי מתקיים בעניינו אחד מהתנאים האמורים, כדי שבית המשפט יימנע מלאסור את פרסום שמו של החשוד".

הדברים נאמרו בהחלטתה של אגמון-גונן לדחות את ערעורו של קצין המשטרה גיל אוהב-נגר על ההחלטה לפרסם את שמו לאחר שנעצר כחשוד בביצוע עבירות מין בקטינים ובשיבוש מהלכי משפט. אוהב-נגר טען בין היתר, כי הפרסום יפגע בבריאותו של אמו החולה ובשמה הטוב של המשטרה. על הטענה השנייה אומרת אגמון-גונן:

"לטעמי דווקא פרסום שמו של החשוד יחזק את אמון הציבור במשטרה כגוף החוקר ברצינות עבירות שוטרים גם בתחום זה, תוך חידוד המסר כי השוטרים אינם מעל החוק. אוסיף, כפי שאף הדגיש בית המשפט קמא, כי ממילא המדובר במקרה פרטי וחזקה כי אין במקרה פרטי זה כדי להטיל רבב על המשטרה כולה... אי-פרסום שמו של החשוד יעביר מסר שגוי לציבור לפיו קיים חוסר שוויון לפני החוק וכי שוטרים נמצאים מעל החוק".

לדבריה, רק הנימוק בנוגע למצב בריאותה של האם עשוי להביא לאיסור פרסום, אך אוהב-נגר לא הוכיח שיש להעדיף שיקול זה על פני האינטרס הציבורי. "המדובר בעניינו בחשדות חמורים ביותר, המיוחסים למי שמחזיק בתפקיד של קצין משטרה, כאשר ייתכן כי דווקא תפקידו זה העצים את יכולתו לנצל לרעה את כוחו וניסיונו כלפי קטינים. מובן, אם כן, כי דווקא תפקידו זה אך מעצים את העניין הציבורי שבפרסום שמו", היא אומרת.

את אוהב-נגר ייצגו עוה"ד משה שוחטמן ורויטל כץ, ואת המחלקה לחקירות שוטרים - עו"ד איילת רזין בית-אור.