מערכת היחסים בין רועה הצאן לכלב הרועים שלו תמיד עוררה תחושה של קסם, אך כעת מדענים מגלים כי אפשר להסביר אותה בעזרת שני חוקים פשוטים.
החוקרים השתמשו בנתוני נווטן (GPS) כדי לגלות את הסודות המתמטיים של הדרך בה כלבי רועים עושים את עבודתם. המודל החדש עוזר להסביר מדוע רועה וכלב אחד יחיד יכולים לקבץ עדר שלם של יותר מ-100 כבשים.
המודל יכול לשמש כדי לפתח "רובוט כלב רועים" כדי לשלוט בהמון גדול או אפילו לנקות כתם נפט.
החוק הראשון: כלב הרועים לומד כיצד לצופף את הכבשים יחד כעדר. החוק השני: ברגע שהכבשים מקובצות יחד כקבוצה, הכלב דוחף אותן קדימה.
לבנים וצמריים
החוקרים, מאוניברסיטת סוונסי, עיצבו תרמיל המצויד בטכנולוגיית ניווט לוויני מדויקת מאוד. התרמילים הוצמדו לעדר של כבשים ולכלב רועים.
ההפתעה הייתה בעיקר בפשטותם של החוקים. בתחילה, ניסו החוקרים לנתח מספר רב של אפשרויות, בין היתר מחקר התנהלות העדר ממעוף ציפור, אך כאשר הבינו את החשיבות שיש בראיית המצב מנקודת מבטו של הכלב, הבינו גם שמה שעיניו רואות הם דברים לבנים וצמריים, שכאשר נוצרים רווחים ביניהם, הוא צריך לצמצם אותם.
לדברי החוקרים, כלבי הרועים מנצלים את המירב מ"תאוריית העדר" כדי לקבץ את הבהמות יחד ולהניע אותן לכיוון הרצוי.
אחד הדברים שכבשים טובות בו מאוד הוא תגובתן לתאוריית העדר: אינדיבידואלים שעומדים בפני איום מנסים להוריד את הסיכוי שמשהו יקרה להם ולכן הם נעים יחד לכיוון מרכז הקבוצה. בעזרת נתוני הלווין פיתחו החוקרים הדמיה ממוחשבת שאיפשרה להם לפתח מודל מתמטי של כלב רועים.
הנוסחה מציגה למעשה את אותו דפוס תנועה שנראה אצל כלב הרועים. היא עוזרת לפתור מה שמכונה "the shepherding problem" - כיצד גורם אחד יכול לשלוט במספר גדול של גורמים שאינם משתפים פעולה.
