נדחתה תביעת נהג לשעבר של נתניהו

שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, שרה ברוינר-ישרזדה, דחתה (23.8.14) תביעה שהגיש אלי אלר, שהיה נהגם של בני הזוג בנימין ושרה נתניהו, נגד הכנסת ומשרד ראש הממשלה.

אלר שימש כנהגו של נתניהו כאשר הלה היה ראש האופוזיציה, בשנים 2009-2007. לאחר שנבחר נתניהו לראשות הממשלה, ביקשו בני הזוג שיעבור איתם והוא הפך לנהגה של שרה נתניהו. אלר סיים את עבודתו בנובמבר 2009. טענתו העיקרית הייתה, שלא קיבל תוספות שכר בגין שעות נוספות.

ברוינר-ישרדזה אומרת, כי בנוגע לתקופת העבודה בכנסת - התעלמה עורכת דינו של אלר, אתי קצב, מן העובדה שמדי חודש שולמו לו תוספות שכר, ונראה שהתעלמות זו לא הייתה מקרית. אלר טען שמגיעים לו 40,000 שקל בגין שעות נוספות - ואילו התוספות שקיבל מעבר לשכר היסוד הסתכמו ב-45,000 שקל. עריכת החישובים הייתה מוטעית, תוך "התעלמות ברורה מנתונים העולים בפשטות מתלושי השכר [ו]היא חוסר תום לב מובהק" קובעת ברוינר-ישרזדה. היא גם מציינת, כי בית הדין אינו פקיד של קצב ואינו אמור לערוך חישובים במקומה.

לגבי תקופת עבודתו של אלר במשרד רה"מ נקבע, כי קצב ואלר שוב ערכו חישובים מטעים שהתעלמו לחלוטין מחוזה עבודתו של אלר. בחוזה זה נקבע במפורש, כי הוא יקבל שכר גלובלי של 10,000 שקל לחודש ולא יהיה זכאי לתוספות בגין עבודה בימי מנוחה. עוד מראה ברוינר-ישרזדה, כי אם היה אלר מועסק בחוזה רגיל - הוא היה מקבל 30,000 שקל פחות מכפי שהשתכר.

ברוינר-ישרזדה מעירה, כי למרות שהעסקתו של אלר הוגדרה כ"משרת אמון", ולמרות שברור שהיה צורך במידה רבה של אמון בינו לבין בני הזוג נתניהו, אין היא משרה שכזו מבחינת ההגדרות בדיני העבודה. לעומת זאת, טיבה של העבודה היה שהיא מתבצעת בשעות בלתי רגילות, מבחינה זו היא דומה לעבודתם של מאבטחים ולכן חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליה.

אלר תבע פיצוי גם בטענה שפוטר שלא כדין, אך גם חלק זה של תביעתו נדחה. ברוינר-ישרזדה קבעה, כי הייתה זו למעשה התפטרות מוסכמת, שכן אלר לא יכול היה להמשיך ולשלב את עבודתו עם לימודיו כסטודנט, ולכן לא היה מקום לערוך לו שימוע. משרד רה"מ חויב לשלם לאלר 1,000 שקל בגין הפרשי חופשה, ואילו אלר חויב בתשלום הוצאות בסך 16,000 שקל. את הכנסת ומשרד רה"מ ייצגו עוה"ד ד"ר גור בליי ומיכל גרינבוים.