ביהמ"ש: הפניה בדוא"ל לדיבה - לשון הרע

הפנייה לאתר אינטרנט בו מתפרסמת דיבה, מהווה "פרסום" מבחינת חוק לשון הרע ותחייב את המפנה בתשלום פיצוי. כך קובע (23.8.14) שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד גדעוני.

התיק עסק בסכסוך ארוך יומין בין חיים בלומנפלד, מנכ"ל היישובים שערי תקווה ועץ אפרים, לבין משה אסולין, לשעבר יו"ר ועד עץ אפרים. בלומנפלד טען, כי אסולין שלח דוא"ל לעשרות אנשים והפנה אותם לאתר crime-org.com, בו הועלו טענות פליליות קשות נגדו, כולל טענות בדבר שחיתות וקשרים עם משפחת פשע.

בדוא"ל כתב אסולין: "אם חלק קטן ממה שכתוב כאן נכון אזי מקומו של האיש הוא לא כאן הוא צריך להיות במקום אחר זה פשוט מזעזע לקרוא בגוגל את הכתבה הזו ומפחיד לחשוב שזה האיש שמנהל את חיינו. איפה האנשים האחראים ומה הם עושים בנידון, חובה עליהם לתת תשובות בנושא לתושבים ולא למלא פיהם מים".

גדעוני קובע: "די בכך שהנתבע שלח לאחרים - עשרות במספר - את תכתובות הדוא"ל שבהן הקישור לאתר האינטרנט, בוודאי כאשר קודם לכן קרא את האתר והיה מודע היטב לתוכנו, כדי לראות בו כמי ש'פרסם' את הדברים וכדי לקיים את יסוד ה'פרסום' כנדרש בחוק.

"...אף שהדברים שכתב הנתבע נפתחים במילת התנאי 'אם', אינני סבור שנמען סביר של תכתובת הדוא"ל היה מבין את הדברים בכללותם ככאלה שיש בהם משום הסתייגות של ממש מתוכן האמור באתר האינטרנט. היפוכם של דברים. הרושם הסביר המתקבל למקרא הטקסט בכללותו הוא של הצטרפות ותמיכה לתוכן הדברים שהובאו באתר האינטרנט".

גדעוני ממשיך ומתייחס להיבט העקרוני: "הדואר האלקטרוני תופס כיום מקום מרכזי ומחליף רבים מאמצעי התקשורת שנהגו בעבר. באמצעותו ניתן כיום לשגר מסר לנמענים רבים, בו זמנית, ללא כל קושי ובלחיצת מקש. ממילא גם קל להשתלח ולהפיץ דיבתו של אדם ברבים ובאופן שיכול להעצים את מידת הפגיעה. שמירה על השם הטוב במרחבי הרשת מחייבת לראות בשיגורה של תכתובת דוא"ל כאמור ובהעברת מסרים, קישורים או הפניות בדרך זו, משום 'פרסום'.

"אכן, אפשר שבמקרים רבים תעמוד לשולח הודעת דוא"ל הגנה כזו או אחרת, וזאת בשים לב, בין היתר, לתוכן ההודעה אותה העביר, לזהות הנמענים, לאינטרס הנוגע בדבר, לשאלה אם היה מודע לתוכן שהועבר וכיו"ב שיקולים. אולם, עצם העובדה שהמסר הועבר במרחבי הרשת - באמצעות דואר אלקטרוני - אינה מצדיקה לקבוע שאין מדובר ב'פרסום' באופן שיוציא, לכתחילה, תכתובות מסוג זה - על המקום המרכזי שהן תופסות בחיים המודרניים - מתחומי תחולתו של החוק".

גדעוני קיבל חלקית את תביעתו של בלומנפלד (שהתייחסה גם לפרסומים אחרים) וקבע שאסולין יפצה אותו ב-100,000 שקל וישלם הוצאות בסך 20,000 שקל. את בלומנפלד ייצגה עו"ד טלי בן-סימון, ואת אסולין - עו"ד גד ויספלד.