האם ניתן לחייב אדם בפיצוי בגין נזקי רכוש לרכב רק בגלל שהוא בעל מניות בחברה, חרף העובדה שאינו בעלים ואינו נהג ואינו משתמש? שאלה זו הונחה (26.8.14) לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה בערעורו של נאיף שלאעטה על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, שחייבו בתשלום פיצויים עבור נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של יעקב זערור בתאונת דרכים.
התביעה הוגשה נגד שלאעטה, אף שהרכב המעורב בתאונה היה רשום על שם חברת ו.ס.ק לשירותי רכב שבבעלותו. ביטוח ישיר ביקשה לחייב את שלאעטה להשיב לה את תגמולי הביטוח ששילמה לזערור, נהג הרכב המבוטח על ידה, בגין עלות תיקון רכבו. לתביעה הצטרף זערור שדרש פיצוי בגין נזקים נוספים שאינם מכוסים בפוליסה.
השופט
איברהים בולוס קבע, כי אף שהרכב רשום על שמה של החברה, הרי שמדובר בחברה פרטית שכל מניותיה בבעלותו של שלאעטה, כך שבהתחשב בכך ששלאטה נהג בחוסר תום לב ואף ניסה בדרכי רמייה לחמוק מהתביעה, נכון לראות בו ובחברה מקשה אחת. המידע על-אודות הנהג היה בידיעתו הבלעדית של שלאטה, אשר בהתנהלותו ובשקריו ניסה להכשיל את התביעה, ולכן חויב לשלם 30,000 שקל.
שלאעטה טוען בערעורו, כי שופט השלום הסתמך על היותו בעל מניות בחברה בה רשום הרכב, וכי מדובר בפסק דין מהפכני הנוגד את פסיקת בית המשפט העליון, מנוגד לחוק החברות וגורם לתאונה משפטית. לדברי שלאעטה, בשורה של פסקי דין נקבע, כי אורגני חברה או נושאי המשרה אינם אחראים לנזק באופן אוטומטי רק בשל היותם אורגנים או נושאי משרה.
הללו עשויים להיות אחראים לנהיגה ללא ביטוח אם גרמו לכך במעשה או במחדל, אך במקרה הנדון - טוען המערער - לא יוחסה לו אשמה או
רשלנות בהיותו אורגן או נושא משרה, הוא לא ביצע בעצמו את העוולה, לא נהג ברכב בעת האירוע ולא חרג ממתחם הסיכונים הרגיל. הערעור הוגש באמצעות עו"ד טרביה אשרף.
