הודחו נאמני לנדאו - בכר וגדיש במקומם

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, הדיח (יום ב', 1.9.14) את הנאמנים הזמניים לחברת הבנייה צ. לנדאו, עוה"ד חכי אולמן ושלום גולדבלט. השופט מינה במקומם את עורכי הדין ישראל בכר ועומר גדיש. הוא הורה לנאמנים החדשים להגיש מיד תצהירים על ניגדוד עניינים, כדי שלא תחזור הפרשה של אולמן וגולדבלט, שהודחו בגלל חשש לניגודי עניינים.

השופט קיבל את המלצת כונס הנכסים הרשמי להדיח את השניים. בהחלטה מהירה, מנומקת ומפורטת, בת 20 עמודים, מנה השופט את הבעיות העיקריות במינוים של אולמן וגולדבלט:

• בניגוד להוראות, לא הגישו תצהיר על ניגודי עניינים בעת הגשת הבקשה למינויים כנאמנים הזמניים.

"יש טעם לפגם בהתנהגותם"

• שני עורכי הדין חשפו את פעילותם הבעייתית טיפין-טיפין, בשלושה שלבים: במהלך הדיון בבית המשפט, בהודעה שמסרו בתום הדיון, ובתצהירי-זיקה שהגישו לאחר יומיים, על-פי הוראת בית המשפט. השופט רואה בחשיפה - בשלבים "טעם לפגם".

• משרדו של אולמן - משרד עורכי הדין יהודה רווה - מייצג את בנק ירושלים, שהוא אחד הנושים הגדולים של חברת צ. לנדאו.

• המשרד נתן יעוץ משפטי לפרויקט יזמי של לנדאו בקריית גת.

"מנוגד לכללי האתיקה"

• המשרד נתן יעוץ במשך חמש שנים לחברת רייסדור. הבעיה כאן חמורה במיוחד, משום שעל הנאמנים יהיה לחקור את העסקה, שבה קנתה רייסדור מלנדאו מתחם בחריש ב-11.5ר מיליון שקל, כאשר יעקב רייסנר, בעליה של החברה, כיהן באותה עת כסגן מנכ"ל לנדאו. "איך יחקור אולמן את רייסנר?" - שאל-תמה השופט.

"מינויו כנאמן מנוגד לחוק החברות"

• משרדו של עוה"ד גולבלט מייצג את את אלון נתן, בעל 20% בצ. לנדאו. גולדבלט ניסה להמעיט בחשיבות תפקידו של נתן, אך השופט סתר זאת מיד: הוא ציין, שנתן הוא בעל 20% בחברה, נושא משרה ובעל זכות חתימה. "איך יחקור גולדבלט את נתן, אם יתעורר הצורך בכך?" - שאל שוב השופט. יתר על כן, מינויו של גולדבלט לנאמן, כאשר הוא נציג של בעל מניות, מנוגד לסעיף 350 בחוק החברות!

• במשרדו של גולדבלט נערכה ישיבה בהשתתפות היזם עמרם אברהם, שהוא אחד מנותני העבודה של לנדאו. השופט דחה את הסבריו של גולדבלט, שאברהם היה רק "אורח", ושאל: אם היה אורח, מדוע התארח דוקא שם?...

"מראית פני הצדק"

• לבסוף, יש גם הנימוק של מראית עין, או הביטוי שבו השתמש בית המשפט העליון "מראית פני הצדק".

בית המשפט דחה הצעות לפתרונות חלופיים, למשל שעורך דין אחד לא יעסוק בנושאים מסוימים ("פתרון מאולץ"), או שימונה נאמן שלישי שיהיה ממונה על שני הראשונים.

כדי לרכך את המהלומה שהנחית על שני עורכי הדין, כתב השופט שאיננו מטיל ספק ביושרם, ואולי לא הגישו תצהירים "בהסח הדעת". הוא קבע שמגיע לכם שכר על השבוע שבו עבדו הנאמנים, והורה להם להעביר את כל החומר שבידם לשני הנאמנים החדשים. יתר ההליכים בעניינה של לנדאו ימשכו ללא שינוי.