"חריגה מייעד הגירעון אל מעבר ל-3 אחוזים תחשוף את המשק לסיכון משמעותי ולכן עלולה לפגוע במשק, כלומר, באזרחים, בכל אחד ואחת מאתנו" - כך אמרה (יום ג', 2.9.14) נגידת בנק ישראל, ד"ר
קרנית פלוג, בכנס כלכליסט.
ברמיזה לכיוונו של שר האוצר
יאיר לפיד, אמרה פלוג כי "יש הטוענים שצרכי השעה מחייבים את הגדלת הגירעון על-מנת לתמוך בפעילות במשק מעבר לתמיכתה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה. להערכתי, ניתן להצדיק עליה מסוימת בגירעון לעומת זה המתוכנן בשל הצורך לכיסוי הוצאות הלחימה במבצע צוק איתן, שהן חד-פעמיות באופיין, ולנוכח ההאטה המסתמנת בצמיחה הפועלת להגדלת הגירעון דרך הירידה בתקבולי המיסים. ואולם, סטייה מעבר לכך, כלומר גירעון שיעלה על 3 אחוזי תוצר, הרבה מעבר למה שכרוך במייצבים האוטומטיים, תהווה איתות ברור לנסיגה מהמחויבות לשמירה על משמעת פיסקאלית, וכרוכה בהגדלה של הסיכון לאובדן אמינות".
גירעון כזה, לדבריה, לא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את יחס החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו - ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק (שבשנה שעברה למשל, הגיעו ל-38 מיליארד שקלים). "הדבר גם יקטין את התקציב העומד לרשות מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה ושאר סעיפי התקציב, ויאלץ את כולנו לממן אותם, בסופו של דבר, באמצעות העלאת מיסים חדה בעתיד", הוסיפה פלוג.
"הקיץ קיבלנו תזכורת כואבת לכך שהמשק הישראלי חשוף לזעזועים, בנוסף על הזעזועים הגלובליים אליהם חשופים יתר המשקים. הלחימה בדרום נפסקה לפני כשבוע, ומוקדם עדיין להעריך את מכלול השפעותיה על הכלכלה ועל התקציב ועל המשק. ואולם, ניסיון העבר מלמד אותנו כי היכולת להתמודד עם זעזועים כאלה תלויה בהתנהלות שלנו בעת שיגרה. העובדה שהשווקים הפיננסיים ממשיכים להביע אמון במשק הישראלי, ויכולתו של המשק להכיל את העלויות של המבצע, הן תוצאה של התנהגות אחראית של הממשלה בשנתיים האחרונות, אשר תרמה לחוסן הכלכלי.
"אנחנו יודעים איך זה נראה במציאות כשזעזוע פוקד את המשק לאחר תקופה של התנהלות תקציבית לא אחראית: חשנו זאת על בשרנו בשנים 2002-2003, כאשר השילוב של זעזוע ביטחוני עם התמתנות בצמיחה העולמית הביאו למיתון ולחשש מפגיעה ביציבות הפיננסית. נאלצנו אז לקצץ בחדות את התקציב באופן שהעמיק את המיתון ופגע בתקציבים האזרחיים. לעומת זאת, ההתנהלות האחראית בשנים שלפני המשבר העולמי הנוכחי, שהביאה לירידה מתמשכת בגירעון המבני ובנטל החוב, הייתה אחד הגורמים העיקריים לכך שפגיעת המשבר במשק הישראלי הייתה מינימלית: יכולנו לאפשר לגירעון המחזורי לגדול, מבלי שחווינו עלייה ניכרת בעלות המימון של הגירעון או אובדן אמון של השווקים הפיננסיים.
בהתייחסה להורדת הריבית במשק לשפל, אמרה פלוג כי "על-רקע סביבת הצמיחה המתונה, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ראתה לנכון לנקוט במדיניות שתעניק למשק תמיכה נוספת בשעה זו, ועל כן הפחיתה את הריבית פעמיים, חודש אחר חודש. אחת התוצאות של הפחתת הריבית היא הפיחות שראינו בשבועות האחרונים, המקל על הענפים החשופים לתחרות מהעולם להתמודד בסביבה של ביקוש עולמי מדשדש, ובכך מונע העברת קווי ייצור לחו"ל, סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. מדיניות הריבית איננה פועלת בחלל ריק, ויש לה השלכות גם על הביקוש לדיור. אולם, הפתרון היסודי לבעיית הדיור חייב לבוא מכיוון של הגדלת ההיצע. בהקשר זה, הירידה בהתחלות הבנייה שראינו בחודשים האחרונים מטרידה במיוחד".
בסיכום הדברים אמרה פלוג: "חובתי, להציג לממשלה ולציבור את ניתוח המציאות כפי שהיא, ולהציע לממשלה מדיניות תקציב אחראית ושקולה המסמנת אופק של צמיחה כלכלית.
אל תבינו אותי לא נכון - ההחלטות שעומדות בפני הממשלה הן קשות, והאתגר שעמו צריכים להתמודד שר האוצר וראש הממשלה איננו פשוט. על הממשלה להחליט על מתווה לתקציב הביטחון, באופן שייתן מענה לתרחישי הייחוס, ייקח בחשבון את הצורך להתייעל, ויביא לידי ביטוי מידה מושכלת של ניהול סיכונים.
"על הממשלה לתת פתרון להוצאה אזרחית מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, שמקשה על מתן מענה הולם לאתגר הכלכלי והחברתי המרכזי של צמצום הפערים בחברה הישראלית. הוצאה אזרחית נמוכה, משמעותה הקצאת משאבים מועטים מידי לתמיכה בצמיחה שתגיע לכל חלקי האוכלוסייה. תהליך צמצומה של ההוצאה האזרחית לרמה הנמוכה ביותר ב-
OECD הביא אותנו לנקודה בה אנחנו מתקשים לספק את השירותים הציבוריים באופן שיאפשר לנו להתמודד עם האתגרים החברתיים שבפנינו. לכן נדרשת הגדלה מושכלת ואחראית של התקציב. עלינו להשכיל לחלק את המשאבים בין הצרכים של הטווח הקצר, לבין הגורמים שיסייעו להגדיל את הרווחה בטווח הארוך, ועלינו לבחון איזה פטורים ממס רצוי לבטל ואילו מיסים כן אפשר להגדיל".
