ימי פגרת בית המשפט אינם נכללים במניין הימים המוקצבים להפקדת ערובה בהליך אזרחי. כך קובע (יום ב', 23.9.14) בית המשפט העליון.
השופט
יצחק עמית אומר: "הפקדת ערובה להבטחת הוצאות, כמוה כהפקדת ערבון או ערובה להבטחת צו מניעה זמני, כמוה כהגשת תצהיר תשובה לשאלון - כל אלה פעולות המערבות את עבודת בית המשפט. ערובה במזומן או בערבות בנקאית מופקדת בגזברות בית המשפט, הטיפול ברישומה מתבצע על-ידי מזכירות בית המשפט וחילוטה או החזרתה מבוצעים על-פי החלטות שופט או רשם, כך שאין לראותה כעניין שבין הצדדים בלבד". לפיכך, ימי הפגרה אינם נכללים במניין.
אם מבקש בית המשפט לקצר את תקופת ההפקדה ולמנוע מצב בו הפגרה תעכב אותה, ממשיך עמית, הוא יכול לעשות אחת משתיים: לקבוע במפורש שימי הפגרה לא ייכללו במניין, או לקבוע תאריך קשיח שעד אליו יש להפקיד אותה. עמית מעיר, כי הוא מעדיף את הדרך השנייה, שכן בה הדברים ברורים ואינם נתונים לפרשנות.
עמית ביטל את החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן, למחוק תביעה בסך 15 מיליון שקל נגד פרופ'
אמיר ברנע, בנימוק שהערבות לא הופקדה במועד. התביעה הוגשה בידי חברת ש.א פתרונות תוכנה, בעקבות הערכת שווי שהכין ברנע לחברת אס.פי.אל תוכנה.
ש.א הייתה בעלת 25% ממניות אס.פי.אל, שאת שווייה העריך ברנע בשנת 2005 ב-90-70 מיליון שקל. בעקבות הערכה זו, מכרה ש.א את מניותיה ב-48.5 מיליון שקל. לטענתה, בשנת 2007 נמכרה אס.פי.אל ב-330 מיליון שקל לאחר שבעליה משכו דיבידנד בסך 120 מיליון שקל, כך שהערכתו של ברנע הייתה שגויה וגרמה לה נזק רב.
ב-16.6.13 קבעה אגמון-גונן, כי על ש.א להפקיד ערבות של 500,000 שקל בתוך 30 יום. המועד האחרון היה 16.7.13 - היום הראשון של פגרת בית המשפט. ב-7.8.13 הורתה אגמון-גונן מיוזמתה על מחיקת התביעה, בנימוק שהערבות לא הופקדה במועד. לדבריה, היא לא התכוונה לתת לש.א ארכה של חודש וחצי להפקדתה, ולכן ברור שהפגרה באה במניין הימים.
עמית קיבל את ערעורה של ש.א והורה לאגמון-גונן לדון בתביעה לגופה. עוד קבע, כי נראה שהערבות גבוהה מדי ולכן העמיד אותה על 150,000 שקל. ברנע ואס.פי.אל חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים
יורם דנציגר ו
נעם סולברג הסכימו עם עמית. את ש.א ייצגו עוה"ד ש' קסוטו, ת' שפלר וש' סחאי; את ברנע ייצגו עוה"ד י' עשהאל וי' ארן; ואת אס.פי.אל - עוה"ד ג' פורת וש' בלום-וולף.