בתל אביב פוטרו כ-500 אנשים מעבודותיהם בשל סגירת מסעדות בעקבות הירידה בפדיון במהלך מבצע 'צוק איתן'. כך עולה מנתונים שהציג מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, בפני ועדת הכספים של הכנסת. לדבריו, בחודשים יולי ואוגוסט השנה ירדו עסקים רבים ב-70% ממחזור הכספים המצופה. ברמן האשים את הממשלה כי היא אינה מפצה את המסעדנים ובעלי העסקים הקטנים שקרסו באזור המרכז בגלל ירי הרקטות.
"למרות שענף המסעדנות מכניס למדינה 50% מ-40 מיליארד שקל הכנסות מהתיירות ו-100 אלף עובדים בתחום המסעדות אך מפצים רק את הגדולים. תפצו קודם כל את העסקים הקטנים שקורסים תחת העומס. ביקשנו בסך-הכל הלוואות בערבות מדינה ולא הסכימו לתת לנו. את מי מפצים? את רשת פתאל?!".
ח"כ
סתיו שפיר טענה כי אי-פיצוי בעלי העסקים הקטנים המרוחקים מטווח 40 הקילומטרים מרצועת עזה יגרום לנזק כלכלי ארוך טווח. "אם יש סכום גבוה של כסף שיושב בקופה ומיועד לצרכים האלה יש לוודא שעסקים יפוצו. הנזק הכלכלי שייגרם תוך כמה שנים מקריסה של עסקים יהיה הרבה יותר גדול. אולי צריך להגדיל את הטווח לפיצויים מעבר ל-40 ק"מ", אמרה.
במהלך הדיון נודע כי רשות המיסים מתמודדת עם תביעות בסדר גודל של 114 מיליון שקלים בשל הנזקים שנגרמו לרכוש מירי הרקטות והמרגמות מרצועת עזה במהלך מבצע 'צוק איתן'. בכל הארץ ישנן 4,283 תביעות הנוגעות לנזק ישיר שנגרם כתוצאה מפגיעת רקטות. קבלת פיצוי בגין נזקים אלו אינה מוגבלת בקילומטרים ובקרבה לרצועת עזה.
=
ועדת הכספים תהדק את הפיקוח שלה על עבודת רשות המיסים בנושא הפיצויים לדרום
צוות ח"כים יבדוק את הביצוע במתן הפיצויים לענפי התיירות וצוות נוסף לענף החקלאות
לא מסתפקים בהסברי הפקידים! ועדת הכספים הקימה צוות ח"כים מיוחד שיפקח באופן שוטף על עבודת רשות המיסים בנוגע לפיצויים לדרום בעקבות מצבע צוק איתן. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הסמיך את הח"כים
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו),
אלעזר שטרן (התנועה) ו
מיכל בירן (העבודה) לעקוב מקרוב אחר התנהלות רשות המיסים, לרכז פניות של בעלי עסקים ולקדם פתרונות במקומות שהביורוקרטיה הממשלתית מקשה על בעלי העסקים. בדיון היום (ג') בוועדה, נידונו הפיצויים לעסקים בתחומי התיירות, החקלאות, המסעדנות וכד'.
בדיון התגלה עוד כי אחד הענפים שנפגעו הכי קשה במהלך צוק איתן הוא ענף החקלאות. "הנזקים בחקלאות הם בהיקף עצום וחוסר שיקום של השטחים בזמן הזה משמעותם שהנזק יהיה עוד יותר גדול", אמר ח"כ
זבולון כלפה והאשים כי ממדרים את אנשי משרד החקלאות מטיפול בחקלאים. "אנחנו במדינה של מעקפים ושמו בצד את אנשי משרד החקלאות. ראו שיש פער גדול בין העמדות ולכן לקחו יועצים חיצוניים. הפער בין מה שנאמר פה למה שקורה בשטח הוא עצום וזה לא מתקבל על הדעת".
עוד הוסיף כי אומנם בתקופת המבצע כשהיה ירי, אנשי רשות המיסים הגיעו לכל נקודה מיידית אך כשנגמר הייתה "ירידת מתח", כלשונו. "שוכרים יועצים חיצוניים והיחס לחקלאים מאוד משפיל. הובטח לי על-ידי בכירים במשרד האוצר שזה ישתנה. בפועל זה לא עובד", ציין. "אם חממה נפגעה בנזק ישיר, למבנה, לצמחים ולתוצרת. על המבנה משלמים מיידית אך לשתילים כבר לא ואחר-כך על התוצרת גם לא. יש הרבה בעיות. אנשים לקחו הלוואות מהבנקים. שיקום קרקע זה תהליך ארוך - שטחי הכינוס של צה"ל. להחזיר את הקרקע לפעילות חקלאית זה קריטי".
ח"כ אלעזר שטרן הוסיף כי השטחים החקלאיים ששימשו את צה"ל כשטחי כינוס נהרסו וחייבים להיות משוקמים. "הצבא יצר פודרה בשטחים חקלאיים, עשה נכון שהשתמש באותם שטחים אבל לא נגמרה המשימה בדרום עד שלא מחזירים את המצב לקדמותו. למשל אם היו פורצים גדר של מישהו בטוח היו מפצים. בסוף זה כסף של המדינה הכל", אמר.
ח"כ
משה גפני, שהיה בעבר יו"ר ועדת הכספים, ציין כי בימי מבצע עמוד ענן לא איפשר לממשלה שלא לפצות את האנשים. "לא נתתי לממשלה לזוז ואחרי זמן קצר אנשים קיבלו 80% מהפיצויים", אמר.
