הכנסות המדינה בעקבות המלצות ועדת "ששינסקי 2" יגדלו בכ-400 מיליון שקל בשנה. כך עולה (יום ב', 20.10.14) ממצגת שהציג משרד האוצר לעיתונאים, במסגרת פרסום מסקנות הוועדה הסופיות.

מדובר על "ריכוך" קל של ההמלצות לעומת אלה שפורסמו בדוח הביניים של הוועדה, שלו היו מתקבלות במלואן היו מגדילות את הכנסות המדינה בכ-500 מיליון שקל בשנה.

למעשה, מסקנות הוועדה, אם וכאשר יאושרו במלואן בכנסת, צפויות להגדיל את החלק של המדינה מאוצרות טבע לרמה של 42% עד 56%. חלק זה מורכב ממס בשיעור של 5% מההכנסות שתפיק כיל, מס חברות של 26.5% ומס חדש הכולל היטל בשתי מדרגות על תוצרי הכרייה בשיעור של 25% ו-42%.

הדוח קובע כי המס החדש, מס רווחי יתר, בשיעור של 42%, יוטל על כל משאבי הטבע בישראל החל משנת 2017. המס יוטל רק כיל רק אחרי שתשיג תשואה של 14% על נכסיה (לעומת המלצה של 11% בדוח הביניים). כמו-כן, הוועדה ממליצה על הטלת מס תמלוגים בשיעור של 5% ממכירות החברה.

הוועדה ממליצה שגביית מס רווחי היתר יהיה דיפרנציאלי. על-פי המנגנון המוצע חלקה הכולל של המדינה ברווחי כיל יקטן בשנים שבהן הרווחיות של החברה תהיה נמוכה, ויגדל בשנים בהן תהיה גבוהה.

בדוח נקבע עוד שמוצרי ההמשך של כיל, כגון תרכובות ברום, לא יוחרגו מחוק עידוד השקעות הון, כך שכיל תשלם מס בשיעור של 9% על מוצרי המשך כגון תרכובות ברום. לעומת זאת, תוצרי הכרייה עצמם, כגון הברום האלמנטרי, ימשיכו להיות מוחרגים במסגרת חוק עידוד השקעות הון ותחול עליהם תקרת מס חברות מלאה של 26.5%.

"המיסוי הגבוה בעולם"

למרות המסקנות המרוככות, בכיל פרסמו תגובה ביקורתית ביותר על מסקנות הוועדה, מייד לאחר הפרסום: "המלצות הוועדה מטילות על כיל את המיסוי הגבוה בעולם - תוצאתו הבלתי נמנעת היא מכה קשה לפעילות כיל בישראל, לאלפי המשפחות בנגב המתפרנסות ממפעלי החברה ולכלכלת הנגב כולה".

"החברה נאלצה לבטל השקעות בנגב בשיעור של 2.5 מיליארד שקל ושוב נאלצת לשקול ביטול השקעות נוספות בנגב בהיקף של 3.5 מיליארד שקל ובסה"כ השקעות בהיקף של כ-6 מיליארד שקל", ציינה כיל.

החבר הוסיפה עוד כי היא המעסיקה הגדולה ביותר בנגב והיא השקיעה בו בממוצע כ-1.5 מיליארד שקל כל שנה - יותר מכל חברה אחרת. "השקעות אלה נעשו מתוך אמונה בישראל ככלכלה יציבה וידידותית לתעשיה", כתבה החברה. "כצעד אחרון להרס אמונה זו, ממליצים רוב חברי ועדת ששינסקי, כפי שהוועדה עצמה אומרת, לכפות על כיל את הסביבה הכלכלית ואת עול המס הכי גבוהים והכי קיצוניים בעולם. כתוצאה מתהליך הפגיעה בכיל נאלצת החברה להתאים את האסטרטגיה העסקית שלה בישראל לסביבה הכלכלית הקשה וחוסר היציבות הנכפה עליה".