"אין כמעט אדם שלא יאמר שיש הידרדרות נוראית בתדמיתו של מקצוע עריכת הדין. מדברים על ההצפה, יש המונים שקוראים לעצמם עורכי דין. הקושי הוא יסודי יותר: מה תפקידו של המשפטן. משרד המשפטים צריך לעמוד בחוד החנית של שינוי מהות העשייה המשפטית בחברה הישראלית". כך אומרת (יום ה', 23.10.14) מנכ"ל משרד המשפטים, אמי פלמור.

בדברה בכנס סיכום שנת המשפט באוניברסיטת חיפה אמרה פלמור, כי על המשרד לשקף את פני החברה הישראלית, וכי יש לראותו כמשרד חברתי. בהקשר זה הדגישה את חשיבות שילובם של בני מיעוטים בשירות הממשלתי בכלל ובמשרד המשפטים בפרט.

פלמור ציינה, כי הממשלה טרם עמדה ביעד שקבעה לעצמה - 10% מעובדי המדינה שיהיו בני מיעוטים בשנת 2014; השיעור כעת הוא 8.9% בלבד. לדבריה, מצב זה משקף יחס של חשדנות כלפי הממסד. "תחושת השוויון והצדק בקרב מיעוטים בחברה הממשלתית יכולה להשתנות בצורה משמעותית אם ניישם את זה קודם כל על עצמנו", אמרה. "הדבר הכי משמעותי הוא היום-יום שלנו, כאשר 4,000 עובדינו יעבדו כתף אל כתף: נוצרים, מוסלמים, חרדים, בעלי מוגבלויות".

עוד אמרה פלמור, כי בעקבות גילויי הגזענות והשנאה במהלך מבצע "צוק איתן", הגיע המשרד למסקנה שלא ניתן להילחם בהם רק באמצעי אכיפה, ולכן יזם עם משרד החינוך תוכנית לבתי הספר בתחום זה. במסגרת זו, ייכנסו 600 מעובדי המשרד ל-600 כיתות במסגרת יום הסובלנות הבינלאומי ויעבירו שיעור בנושא, ומדובר בפעולה ראשונה שבעקבותיה יבואו נוספות.

עוד התייחסה פלמור להקמת אגף לתכנון ואסטרטגיה במשרד המשפטים, שמטרתו להביא את 40 יחידות המשרד לפעול כגוף אחד. במסגרת זו, מתוכנן גם להניע עובדים בין יחידות המשרד: "אנחנו רוצים שפרקליט יכיר את הסניגוריה והסיוע המשפטי, אנחנו רוצים שייכנסו מיחידות אחרות לפרקליטות כדי להרחיב את הראייה".

לדברי פלמור, יש להימנע ממצב של "חבר מביא חבר" בשירות הציבורי. היא העירה, כי בחברת בטר פלייס היה ידוע שהמנהלים הם כולם יוצאי גולני - כדוגמה לרשת הקשרים ממנה נהנים גברים יוצאי צה"ל, דבר הגורם קשיים לנשים. לדבריה, משרד המשפטים פועל מול נציבות שירות המדינה כדי לאפשר לו לתת עדיפות לקבוצות שסובלות מחוסר שוויון.