ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות מעוררות שאלות חברתיות והתנהגותיות הפוכות מאשר בעבר. בעוד עד כה השאלה הייתה של אנונימיות ברשת, כעת מדובר על רצון להופיע ולהיחשף - ואז מתעוררת השאלה מה מותר להעביר וכיצד בכלל ניתן לאכוף חוקים כאלו.
כך אומרת (יום ה', 23.10.14) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן, בכנס סיכום שנת המשפט באוניברסיטת חיפה. למשל, הוסיפה, עולה הזכות להישכח - שהפכה להיות קריטית, בניגוד למצב האנונימיות הקודם. בעיה נוספת היא שאלות של חופש ביטוי ברשתות אלו, כפי שבאו לידי ביטוי בזמן מבצע "צוק איתן", הוסיפה.
ד"ר שרון בר-זיו מאוניברסיטת חיפה התייחסה לבקשות להסרת קישורים מגוגל, בעקבות החלטתו של בית הדין האירופי לפני מספר חודשים - שמספרן כבר עומד על למעלה מ-150,000 ביחס ליותר מ-500,000 אזכורים. לדבריה, נראה שגוגל נענית בעיקר לבקשות של קורבנות עבירה, וזאת לצד שאלות של פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת, וכן עלויות כבדות מאוד למנועי החיפוש. עוד ציינה בר-זיו, כי ההחלטה חלה רק על מדינות האיחוד האירופי, כך שניתן יהיה לאתר את המידע במדינות אחרות.
היועץ המשפטי של המטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה, עו"ד עמית אשכנזי, סבור, כי האיסור על פרסום פרטי תובע בנזקי גוף אינו פוגע בפומביות הדיון, שכן עדיין ניתן יהיה לבקר את פעולתו של השופט. בהתייחסו לפעילות ענקי הרשת, העיר אשכנזי: "אני חושב שהמחלקות שעוסקות בתלונות יותר קטנות מאלו שעוסקות בלדחוף לנו פחות ופחות פרטיות בצורה יותר ויותר נוחה".
אשכנזי מסר, כי המטה מנסה להסיר יותר ויותר חסמים משפטיים, כך שיתאפשר לגופים מתחרים לשתף מידע לצורך הגנה מפני מתקפות סייבר, וזאת בפעילות מול המפקח על הבנקים והממונה על הגבלים עסקיים. לדבריו, התפיסה לפיה כל גוף יגן על עצמו בפיירוול משלו כבר עברה מן העולם, לנוכח הסכנות שבתחום הסייבר.
עו"ד נתי דוידי, סמנכ"ל חברת פאלו אלטו נטוורקס, אמר, כי קיימות חברות הזנק המסייעות לאדם להישכח - דהיינו: להימחק בפועל ממאגרי המידע. עם זאת, ציין, עדיין מדובר בכלים יקרים מאוד ובסוג של מניפולציה, ה"זורקת" את האזכור למקום כה נמוך בתוצאות החיפוש - עד שמדובר בשכחה למעשה. הוא קרא ליצור רגולציה שתתן לגיטימציה לשימוש בכלים אלו.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
