כאשר היחסים בין יהודים לערבים בירושלים מצויים במצב של תבערה, גדלה המסוכנות של מי שמבצעי פשעי שנאה וגובר הצורך לעצור אותם עד לתום ההליכים נגדם. כך עולה (יום ה', 23.10.14) מהחלטתו של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

עמית דחה את ערעורו של איליה פקטורוביץ על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעוצרו עד תום ההליכים נגדו. פקטורוביץ מואשם בתקיפתו של נהג מונית ערבי באוגוסט השנה, על-רקע מבצע "צוק איתן". עמית אומר, כי מעשיו של פקטורוביץ מערבים בריונות וגזענות, וממשיך:

"בריונות היא הלך רוח, דרך, שיטה בה פועל אדם כדי להטיל אימה על סביבתו, אם כדי לפרוק כעסים או רגשי נחיתות, אם כדי להתנשא על אחרים אם כדי להשיג מטרה מסוימת. בריונות-רחוב אשר מלווה באלימות, כמו במקרה דנן, מעידה לכאורה על מסוכנות, על אחת כמה וכמה שעה שהיא מונעת מתוך אידיאולוגיה גזענית.

"...הדברים נכונים עוד יותר בימים אלה של תבערה ביחסי יהודים-ערבים בירושלים ו'בהקשר זה אף אין להתעלם מהמצב הנפיץ השורר בירושלים בתקופה האחרונה, מה שאף מוסיף לחומרת המעשה נוכח השלכותיו האפשריות על המצב בעיר הבירה'.

"ודוק: אבהיר כי ההתחשבות במצב השורר בשטח אינה למטרות הרתעה, שהרי החוק אינו מכיר בהרתעה כמטרה לגיטימית. אלא, שהמצב בשטח הוא אחד הפרמטרים להערכת מסוכנות, שהרי מסוכנות אינה נבחנת בחלל ריק, אלא על-רקע של מציאות נתונה. כך, מן המפורסמות כי חלופת מעצר אינה הרמטית ואינה נדרשת להיות הרמטית, אך לא דומה נטילת סיכון מסוים במצב רגיעה לנטילת סיכון במצב בו השטח תוסס. מכאן, שהמצב השורר בשטח הוא נסיבה 'חיצונית' המהווה אחד הפרמטרים הרלוונטיים בבחינת עילת המסוכנות".

את פקטורוביץ ייצג עו"ד אלכס גפני, ואת המדינה - עו"ד פטל רוזנברג.