"משוב השופטים הוא דבר רע. במשוב הקודם ראיתי שהציונים שנתנו עורכי הדין לכמחצית מהשופטים [במחוזי בבאר שבע] לא דומים למה שאני הייתי נותן להם [כנשיא ביהמ"ש]. וזה מתוך היכרות אמיתית שלי עם השופטים, לטוב ולרע. כנראה אותו שופט או שופטת חשבו על קידום ולכן הם התחנפו לציבור עורכי הדין". כך אומר שופט בית המשפט העליון בדימוס,
יעקב טירקל, לבטאון הלשכה "עורך הדין".
לדעת טירקל, הפתרון לבעיות בהתנהלותם של שופטים הוא בפנייה לנציב תלונות הציבור, ואפשר גם להציף בעיות מול שופט ספציפי בפגישה עם נציגי הוועד המחוזי. לצד זאת, מתנגד טירקל לחרם שהטיל הנשיא
אשר גרוניס על הלשכה בעקבות המשוב. הוא קורא לשני הצדדים להגיע להבנה, תוך שהוא מציין שלא שמע אפילו שופט אחד התומך במשוב: "הדרגה החיובית ביותר הייתה 'אה, נסבל'".
נגד שופטי עליון מהפרקליטות
כמי שעמד בראש הוועדה לחקר אירועי המשט הטורקי סבור טירקל, כי על ישראל לשתף פעולה עם חקירות בינלאומיות כגון אלו של ועדות גולדסטון ושאבאס. לדעתו, ישראל צריכה להיות בטוחה בעצמה וביכולתה לשכנע בצדקת פעולותיה, וגם אם לא ניתן לערער לאחר מכן על דוח כזה - עדיין "אנחנו יכולים לעשות רק מה שאפשר".
בהתייחסו לוועדת טירקל הוא מותח ביקורת קשה על התקשורת, אשר "הייתה האויב הכי גדול של הוועדה". טירקל מזכיר את הביקורת על גילאיהם של חלק מחברי הוועדה, ואומר שציפה שמישהו מהעיתונאים יתנצל לאחר שסיימה את עבודתה במהירות רבה באופן יחסי. "אלא שאף אחד, בשום צורה שהיא, לא ביקש סליחה ומחילה. כי הם למעלה מכל ביקורת. הם הכי צודקים בעולם".
לדברי טירקל, כתוצאה מהמלצות אותה ועדה - "אפשר להיות היום בטוחים שאם יטענו כלפי צה"ל שירו או הפציצו בית ספר מסוים או מקום של אונר"א, יש תיק שמפרט בדיוק את כל ההוכחות, יען כי ירו מתוכו". טירקל מציין, כי ישראל מכינה תיק מפורט על כל רב-מחבלים ולא פעם מצטווים הטייסים שלא לפגוע בו אם בני משפחתו לידו. "לעומת זאת כשהאמריקנים רוצים להרוג איזה רב-מחבלים בחתונה, הורגים איתו 200 איש". טירקל מסתייג מהחלטתו של
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, לחקור את מבצע צוק איתן: "הוא לא צריך לחקור היבטים מבצעיים. בשביל זה יש לנו תחקירים מבצעיים".
בהתייחסו למינויים לבית המשפט העליון סבור טירקל, כי "ככלל המקור העיקרי למינויים לעליון צריך להיות שופטים שבאו מהשטח, מבית המשפט המחוזי". הוא מדגיש, כי אין בכך כדי לגרוע מדעתו המצוינת על השופטים
יורם דנציגר ו
חנן מלצר, שהגישו מהפרקטיקה הפרטית. "אני מודה שאני פחות מתלהב מהבאת אנשים מחוגי הפרקליטות; יש לי חשש שהם שבויים בקונספציה מסוימת", רומז טירקל למינויו של
מני מזוז.
"שטייניץ אישר את השטרות"
טירקל סבור, כי יש מקום לפיסקת התגברות בתחום החקיקה החוקתית, שתאפשר לכנסת לשוב ולאשרר חוק שנפסל בבג"ץ, ואשר תהיה בתוקף לתקופה מוגבלת. הוא דוחה את הביטוי "חוק עוקף בג"ץ": "הכנסת סבורה שבג"ץ לא מפרש נכון חוק מסוים או מחטיא מטרה של חוק? זכותה וחובתה לסדר את העניינים. זה לא עוקף בג"ץ. זה בג"ץ, עם כל הכבוד, ואין כאן שום קדושה אלוהית".
עוד התייחס טירקל לעבודת הוועדה בראשותו לאישור מינויים בכירים, ולכך שאישרה בזמנו את מינויו
יואב גלנט לרמטכ"ל. הוא טוען, כי מבקר המדינה דאז, מיכה לינדשנטראוס, התעורר לפתע והודיע שיש ברשותו זמן רב מידע נגד גלנט. כאשר קיבל היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, את החומר - טוען טירקל - היה עליו להחזירו לוועדה כדי שתבחן אותו, ולא להודיע מראש שלא יגן בבג"ץ על המינוי. זה היה "מקרה מובהק של שיבוש מוחלט בתפקוד המערכות השונות".
טירקל נשאל על ביקורתו של שר האוצר דאז,
יובל שטייניץ, על השטרות החדשים שהציעה עוד ועדה בראשה הוא עומד. הוא השיב: "השר אישר את כל השטרות כפי שהמלצנו. רק לאחר מכן, בעקבות תגובות כגון מדוע אין נשים, נציגים מעדות המזרח וכו', הוא החליט להתנכר לעניין".