נאור מגלה: רובינשטיין גומל חסדים בסתר

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, ורעייתו מרים "הם אנשי חסד המסייעים לבריות בסתר, בדרכים שונות ומגוונות" - מגלה הנשיאה מרים נאור. היא דיברה (יום ד', 21.1.15) בטכס השבעתו של רובינשטיין במשכן הנשיא.

נאור תיארה את רובינשטיין כ"עילוי. יש לו ניסיון וידע עצומים בתחומי דעת רבים. באופן מעורר השתאות הוא מסוגל לבצע במקביל כמה וכמה דברים; הוא איש רעים להתרועע, תמיד יש בפיו בדיחות, המפיגות את המתח, כשזה קיים". לדברי נאור, רובינשטיין היה כל ימיו משרת הציבור ויש לו פן נוסף:

"הוא התגלמות הביטוי 'יהודית ודמוקרטית'. יהודי בכל הווייתו ואורחות חייו, המקפיד על שמירת הערכים הדמוקרטים. באורחות חייו כמו גם בכתיבתו העיונית ובפסיקתו הוא מראה כי לא זו בלבד שאין סתירה בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ובין ערכיה כמדינה דמוקרטית, אלא ששתי מערכות ערכים אלו משלימות זו את זו. זיקת גומלין קיימת ביניהן, והיא מייחדת את מדינת ישראל".

על השופטת ענת ברון, שהושבעה לבית המשפט העליון, אמרה נאור שהכירה אותה דרך פסקי הדין המצוינים שלה, אשר משקפים ידע רב ויכולת משפטית. "השופטת ברון ידועה במתינותה, בסבלנות הרבה שלה, ביכולת הקשב שלה ובנועם הליכותיה", הוסיפה נאור.

רובינשטיין אמר, כי ליבו "נתון במיוחד, גם אם אין הדבר מוליד תפארת של פסיקה שתילמד בפקולטות למשפטים, למצוקתם של בני אנוש אינדיבידואלים, יחידים או קבוצות, שאם ניתן להקל עליה בעזרת סמכותו של בית המשפט, הסיפוק רב לא פחות מאשר בכתיבת פסקי דין מלומדים. לצד זכויות האדם במאקרו, שתפקידנו לקדמן בפסיקתנו, ישנן זכויות האדם במיקרו, תרגום מעשי של העקרונות, ויכולתו של בית המשפט, ושל כוחו השיפוטי, לסייע בכך רבה".

הוא הוסיף: "אילולא היה הבג"ץ היה צריך להמציאו, בתפקידו בחברה הישראלית, גם אם יש לכך מחיר וגם אם הוא עלול לשגות ככל בשר ודם; ויש לו כוח לספוג ביקורת, אף שלעתים היא מתלהמת ואינה צודקת בעליל". רובינשטיין גם ציין את מערכת היחסים הטובה השוררת בין שופטי בית המשפט העליון, וייחס זאת בין היתר לשיטת הסיניוריטי, אשר "מונעת תחרות וחשש פוליטיזציה, ועימם קשיים ביחסי אנוש". עוד הזכיר רובינשטיין את חשיבותו של המשפט העברי, וציין שגם ממנו נובעת החובה המוטלת על בית המשפט לסייע בקירוב לבבות עם בני המיעוטים.