"המחוקק הקל בדרישות הראייתיות בעבירות מין, כדי שהעבריינים לא יוכלו לחמוק - ואין בכך כדי לגרוע מזכויותיו של הנאשם. בית המשפט מסתכל, מתרשם ורואה. זה כלי העבודה מספר אחת שלו. בשביל זה הוא קיים. אחרת יכולנו לשבת במשרד, להעביר ניירות מצד לצד ולהגיד: הנייר הזה כתוב יותר טוב". כך אומר (יום ה', 29.1.15) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
גלעד נויטל, בכנס של הפרקליטות, הסניגוריה הציבורית, התביעה המשטרתית וועד מחוז ת"א.
לדברי נויטל, הוא לא מכיר תיק אחד בעבירות מין בבית המשפט העליון בו מסתפקים רק בעדויות, אלא תמיד יש חיזוקים. "מישהו חושב באמת ששופטים עושים הנחות?", אמר בהתייחס להקלות שנתנה הפסיקה לראיות בעבירות אלו, אך הדגיש:
"בתיק ספציפי לא הולכים בצורה אוטומטית. בית המשפט העליון לא נתן לנו צ'ק ליסט, שבודקים אותו ואומרים שהאוטו עבר את הטסט. לוקחים את כל מה שיש בתיק, בוחנים ברצינות תהומית ורואים אם נשאר ספק סביר". עוד אמר כי לדעתו אין מקום להחזיר את דרישת הסיוע לצורך הרשעה בעבירות מין.
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז,
רות לורך, תמכה בדעתו של נויטל בנקודה האחרונה. לדבריה, טבען של עבירות מין שהן מבוצעות בחדרי-חדרים, ודרישת סיוע תביא לכך שיהיה צורך לסגור כמעט את כולם. בסוגיית הזיכרון המודחק הזכירה לורך, כי מדובר בקורבנות שהיו צעירים מאוד ויש להימנע מלהרע להם שוב, ולכן בית המשפט מוכן לקבל עדויות כאלו - לצד דרישת חיזוקים משמעותיים לצורך האיזון.
