החוק נמצא בפיגור אחרי המדע בהגדרה של "מחלת נפש", וקיימת דיכוטומיה בין שני העולמות בתחום זה. כך אומרת (יום ה', 29.1.15) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דנה מרשק-מרום, בציינה גם שחוות הדעת הפסיכיאטריות המגיעות לבית המשפט לא תמיד ברורות. היא דיברה בכינוס של הפרקליטות, הסניגוריה הציבורית, התביעה המשטרתית וועד מחוז ת"א.
"הסימפטומים עונים על מחלה מהציר הראשון, אבל גם על הציר השני, אבל יש גם כמה רכיבים שעונים על הציר השלישי" - הדגימה מרשק-מרום את סוג חוות הדעת של רופאים מטפלים בתחום הנפש. לדבריה, חוות הדעת של הפסיכיאטרים המחוזיים ברורות יותר; סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב,
בני שגיא, העיר שהוא סבור אחרת.
לדברי שגיא, "אנחנו מתקשים להתמודד עם הנושא הפסיכיאטרי, כי גם הפסיכיאטרים מתקשים להתמודד עם המצב. הפערים הללו כמעט בלתי ניתנים לגישור, וזה לעולם יישאר מצב מתסכל. מה שמוליך אותנו בסוף בסוף להחלטה הוא נסיבות העבירה, אם הן מצביעות על חוסר רציונאליות".
שגיא נתן כדוגמה את עניינו של אדם שנתקע בפקק ליד מרכז עזריאלי, הוציא סכין נינג'ה, הלך על גגות המכוניות, נכנס לבסוף לאחת מכן, הצמיד את הסכין לגרונו של הנהג ודרש ממנו לנסוע לרחוב אלנבי. "היו חוות דעת מנוגדות, ובסוף שאלתי את עצמי אם זה רציונאלי - והתשובה היא: ודאי שלא", אמר.
מרשק-מרום התייחסה למתרחש בימי מוקד, בהם במקרים רבים מבקשים הסניגורים לשלוח את מרשיהם לבדיקה פסיכיאטרית על סמך נתונים קלושים בלבד. "חוות הדעת הזו מגשימה את המטרה שלא לשמה היא נועדה - בהליכי גישור. זה מאפשר לשופט להיחשף ליותר נסיבות אישיות ולמצב נפשי. זה חלק מההסבר לעלייה ההיסטרית במאות אחוזים לבקשות לחוות דעת פסיכיאטריות", הסבירה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
