היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, סבור כי לאחר הבחירות עשויה הממשלה לשקול האם לבחון מחדש את האפשרות להעלות את גיל הפרישה. הדברים כלולים בתגובתו של וינשטיין לעתירה התלויה ועומדת בבג"ץ בשאלה האם ניתן לכפות על עובדים לפרוש בגילאים שנקבעו.
עמדת היועץ הוגשה (יום ב', 9.2.15) לבקשת בית המשפט העליון, בעתירה שהגיש פרופ'
משה גביש נגד הטכניון. לדעת וינשטיין, המיוצג בידי עו"ד חני אופק, אין לחייב מעסיק להמשיך ולהעסיק עובד לאחר גיל הפרישה, אך המעסיק חייב לשקול בנפש חפצה את בקשת העובד להמשיך ולעבוד. עם זאת, סבורה המדינה, אין מקום לקביעת מסמרות בנושא טיב השיקולים ומשקלם היחסי, מה גם שאת השלכותיהם על יחסי העבודה קשה לאמוד.
הפרקליטות מוסיפה: "עד היום נשמעות מעת לעת קריאות להעלות את גיל הפרישה האחיד הקבוע במשק. בהקשר זה נבקש לחדד, כי השינוי המרכזי שנבחן לאורך הזמן הוא בעיקרו העלאת גיל הפרישה במסגרת מודל גיל הפרישה האחיד (ולא בסטייה ממנו לעבר מודל אישי-אינדוודואלי).
"...העובדה שנושא זה לא ירד מסדר היום הציבורי מלמדת על התאמתה ונכונותה של הזירה הפוליטית והמנגנונים הייצוגים להידרש לסוגיה ולבחון מחדש את הסדריה, ככל שיש מקום לכך. נכונות והתאמה אלה, כשלעצמן, מהווים טעם לדחיית העתירה מחמת האיפוק והכיבוד ההדדי הנוהג בין הרשויות.
"בהינתן השלכותיה הרב-משקיות של סוגיית גיל הפרישה והמכלול הרחב של השיקולים המורכבים שעליהם יש לתת את הדעת בגיבוש המדיניות, הרי שלאחר הבחירות יובא הנושא בפני הדרג הנבחר בהתאם לתקנון עבודה הממשלה. זאת, על-מנת שיהא בידו לשקול - ומבלי להתחייב לתוצאות השקילה - אם יש מקום לבחון מחדש את הסוגיה, לרבות באמצעות הקמת ועדה".