אין זה מחזה שכיח כאשר בית המשפט מוצא ששני הצדדים בתיק שלפניו התנהגו בצורה פסולה. זה בדיוק מה שקבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר דפנה אבניאלי, בדחותה (15.2.15) תביעה של חברת ארגמן תעשיות נגד חברת מקורות.

ארגמן היא חברת טקסטיל שהחזיקה בעבר במניות במקורות. היא מנהלת מאז 2004 הליכים נגד חברת המים הממשלתית, בטענה שזו הפסיקה להקציב לה מים לפעילותה. ההליכים כללו שתי תביעות וגם הליך גישור ממושך שלא עלה יפה. בשנה שעברה ביקשה מקורות לדחות על הסף את התביעה, באומרה שארגמן הייתה חברה בקבוצה שבעניינה ניתן פסק דין בתביעה ייצוגית נגד מקורות. פסק הדין אימץ פשרה לפיה המדינה רכשה ב-98 מיליון שקל את המניות של חברי הקבוצה, ולטענת מקורות - אותו הסכם יצר מעשה בית דין כלפי התביעה של ארגמן.

אבניאלי פותחת בביקורת על מקורות, אשר "לא דיווחה במשך כשנתיים על המגעים לפשרה בתביעה הייצוגית, ועל האפשרות כי ההסדר שיושג עלול לסכל את המשך ההתדיינות בתביעה השנייה. התנהגותה מעוררת תמיהה, שלא לומר ספק לגבי תום ליבה". אבניאלי סוקרת את ההליכים שנוהלו בתביעה זו במקביל לתביעה הייצוגית, ועומדת על כך שמקורות לא טרחה לעדכן את בית המשפט בתל אביב בנוגע למתרחש בבית המשפט בירושלים - עד ששלפה לפתע את הפשרה בתביעה ייצוגית כעילה לדחיית התביעה על הסף.

בהמשך פסק הדין, בפיה של אבניאלי ביקורת גם על ארגמן: "ארגמן ידעה או היה עליה לדעת על הסדר הפשרה שפורסם, וטענתה כי לא קיבלה על כך הודעה אינה יכולה להישמע... טענות מתחמקות אלה מלמדות על רצונה של ארגמן לאחוז במקל משני קצותיו - להיכלל בקבוצה על-פי הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית, מחד-גיסא, ולהמשיך בהליכים בתביעתה השנייה, מאידך-גיסא. התנהלות מעין זו אינה אפשרית ובית המשפט לא יתן לה יד".

הכלי המעשי היחיד שהיה בידיה של אבניאלי להביע את מורת רוחה מהתנהלות הצדדים היה ההוצאות, וכאן ניכר שהיא מסתייגת הרבה יותר מהתנהגותה של מקורות מאשר מזו של ארגמן. למרות שקיבלה את בקשתה של מקורות ודחתה על הסף את התביעה, לא פסקה אבניאלי לזכותה אפילו שקל אחד של הוצאות. את מקורות ייצגו עוה"ד תימור בלן, ניר קידר, גבי ספרן וקרן שור, ואת ארגמן - עוה"ד ערן מאיר וניר לב.