המדינה תשלם 440,000 שקל למי שהואשם ברצח וזוכה בבית המשפט העליון, בעיקר בשל מחדלי חקירה חמורים מצד המשטרה. כך נקבע בהסכם פשרה שקיבל (26.3.15) תוקף של פסק דין בבית המשפט העליון.
חאמד זינאתי וכמאל עוויד הורשעו בפברואר 2009 ברציחתו של יוסף עלי שנתיים קודם לכן ונדונו בבית המשפט המחוזי בחיפה למאסר עולם. הראיה המרכזית נגדם הייתה הודאתו של סלאח בדוי, שלדבריו נטל חלק בתכנון הרצח. אולם בית המשפט העליון קיבל בנובמבר 2011 את ערעוריהם וזיכה אותם.
השופט
סלים ג'ובראן קבע, כי הודאתו של בדוי זקוקה לראיות תומכות חזקות במיוחד, לנוכח העובדה שהמשטרה איבדה את אחד משלושת תקליטורי ההקלטה של שיחותיו עם המדובב באוזניו הודה בחלקו ברצח. מדובר היה בתקליטור החשוב ביותר, אשר תיעד את החלק בשיחה בו שינה בדוי את גירסתו מן הקצה אל הקצה. לצד זאת, נפלו פגמים בהפעלתו של המדובב בידי החוקרים. ג'ובראן גם קבע, כי הראיות התומכות שהובאו בעניינו של זינאתי מעוררות אצלו "אי נחת של ממש", וספק אם הן עומדות אפילו ברף המינימאלי הדרוש לראיית חיזוק.
בעקבות זיכויו, ביקש זנאתי מבית המשפט לפסוק פיצוי על ימי מעצרו ומאסרו - בסך-הכל 1,475 ימים. בית המשפט המחוזי פסק לו פיצוי של 177,000 שקל, הוא ערער לבית המשפט העליון, ובעקבות הערות השופטים הסכימה המדינה להוסיף פיצוי של 267,000 שקל. מדובר ב-70% מהפיצוי המירבי על תקופת המעצר והמאסר, וב-75% מהוצאות המשפט שהיו לזנאתי.
את זנאתי ייצגו הסניגור הציבורי הארצי, עו"ד
יואב ספיר, ועו"ד ישי שרון מהסניגוריה, ואת המדינה - עו"ד
אייל כהן.