הפרקליטים בשירות המדינה עלולים לגרום נזק בלתי הפיך לתדמיתם בציבור, בשל העיצומים שהם נוקטים נגד גוף הביקורת על הפרקליטות. כך מזהירה נציבת הביקורת, השופטת בדימוס
הילה גרסטל, בראיון לביטאון "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין.
גרסטל מתבטאת בחריפות נגד הפרקליטים ומכנה את טענותיהם נגד הנציבות "מסע הפחדה ודמוניזציה". היא מגלה, כי ארגון הפרקליטים דחה את הצעתה להקדיש את החודשיים הראשונים לכהונתה למסע בין הפרקליטויות, כך שתוכל להסביר באופן אישי לכל הפרקליטים כיצד תפעל הנציבות ולשכך את חששותיהם. עוד אמרה, כי הפרקליטים העלו לאורך המו"מ עם הנהלת משרד המשפטים עוד ועוד דרישות, וכך במקום להתקדם - המו"מ נסוג לאחור.
לדברי גרסטל, היא תומכת בעמדת הפרקליטים לפיה אין לפרסם את שמות הפרקליטים הנילונים ויש למנוע כפל ביקורת. בנקודה אחרונה זו היא אומרת, שלנציבות יש סיכום עם משרד
מבקר המדינה בנוגע לטיפול בתלונות המגיעות לשני הגופים, ולפיו המתלונן יבחר מי מהם יטפל בתלונתו. מבקרת הפנים של משרד המשפטים אינה נוגעת בפרקליטות, הוסיפה גרסטל, מאז שהוקמה הנציבות. לעומת זאת, פוצצו הפרקליטים הסדר עם לשכת עורכי הדין בנוגע למקרים בהם מוגשת גם תלונה אתית נגד הפרקליט.
ליקויים מתוקנים מיד
גרסטל מעריכה, כי בסופו של דבר תעוגן פעילות הנציבות בחוק, ולא רק בנוהל של היועץ המשפטי לממשלה כפי שהמצב כיום. לדבריה, החוק יאפשר לקבוע את חובת החיסיון על שמות הנילונים, יקבע תקופת התיישנות לתלונות, וייתכן שייקבע גם שהנציבות מוסמכת לבדוק את היועץ המשפטי לממשלה - מה שלא ניתן לה כיום.
לעומת זאת, אומרת גרסטל, היא נהנית מתמיכה ושיתוף פעולה של פרקליט המדינה,
שי ניצן, והנהלת הפרקליטות. לדבריה, כבר יש מקרים בהם פרקליטי המחוזות מתקנים את הטעון תיקון תוך כדי עבודתה של הנציבות. היא מעירה, שהפרקליטים נמנעו משיתוף פעולה עם הנציבות מיום הקמתה - מהלך בלתי חוקי, שכן סכסוך העבודה הוכרז רק תשעה חודשים מאוחר יותר.
גרסטל מוסיפה: "הקמה של גוף כמו הנציבות צריכה לתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת, ולצערי ההתנגדות לו מפחיתה את האמון של הציבור במערכת". היא נתנה מספר דוגמאות להאשמות שווא של הפרקליטים נגד הנציבות, וביניהן הטענה כאילו 24 עובדי הנציבות עוסקים בביקורת פרטניות - בעוד שבפועל עושים זאת רק שלושה-ארבעה. "לא ציפיתי שבעולם של עורכי דין יהיה כזה עיוות של המציאות", היא אומרת.
גרסטל צופה, כי הסכסוך יסתיים בגישור או בפסק דין, שכן "שום סכסוך לא נשאר לנצח". עם זאת, היא חוששת כאמור מפגיעה בלתי הפיכה באמון הציבור בפרקליטים, ומצטטת את מה שהיא שומעת שוב ושוב: "איך ייתכן שהפרקליטים שובתים משום שהוקם גוף ביקורת עליהם?". עוד מציינת גרסטל, כי התיקים הנערמים בשל העיצומים יחייבו עבודה מאומצת במיוחד לאחר סיום הסכסוך, ושוב יהיו אלו הפרקליטים שישלמו את המחיר.
מועמדת לתפקיד היועץ המשפטי?
לדברי גרסטל, ברוב המקרים אין צורך בצעדים מעשיים כלפי פרקליטים שהתלונות נגדם נמצאו מוצדקות, שכן כמו אצל השופטים - "די בכך שתלונה התקבלה להדיר שינה מהעיניים". היא מסרה, כי מתחילת השנה נרשם גידול של 20% במספר התלונות; "ככל שארגון הפרקליטים מחמיר את צעדיו נגד הנציבות, כך עולה מספר התלונות".
מנקודת מבטה כמי שכיהנה שנים רבות כשופטת אומרת גרסטל, כי יש להביא למצב בו כל שופט יקבל את החליפה המתאימה לו מבחינת מספר התיקים וסוגיהם. יש מקום לשיפור משמעותי גם ברמה הניהולית, מוסיפה גרסטל, כגון תוספת של לפחות עוזר משפטי אחד לכל שופט מחוזי ומתן עזרה מינהלית שכיום אינה ניתנת כלל.
גרסטל נשאלה האם היא רואה את עצמה מועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, עם סיום כהונתו של וינשטיין בשנה הבאה. היא השיבה: "אני אכן צעירה ומלאת מרץ, אבל עדיין איני נותנת את דעתי למה שצופן לי העתיד".
