עלייה במדדי הפעילות של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל, אך חלקה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי עדיין שולי. כך עולה (יום ד', 1.4.15) מדוח שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנוגע לתעשיית הביוטכנולוגיה המקומית בשנים 2013-2010.
לדברי הלמ"ס, בשנים אלה פעלו בישראל 276 חברות ביוטכנולוגיה, 259 מהן נותרו פעילות בשנת 2013. הביוטכנולוגיה הנה "טכנולוגיה מפציעה" (Emerging technology) המתאפיינת במספר רב של חברות קטנות, לאורך כל השנים כ-75% מהחברות העסיקו פחות מ-20 משרות שכיר בחברה.
מאפיין נוסף של טכנולוגיה מפציעה הוא שיעורי צמיחה משמעותיים, מספר משרות השכיר בחברות אלו גדל ב-17%, מ-5,381 משרות שכיר בשנת 2010 ל-6,293 משרות שכיר בשנת 2013. לשם השוואה, בתקופה זו מספר משרות השכיר במגזר העסקי כולו צמח ב-10%.
נתונים מרכזיים נוספים מהדוח: פדיון חברות הביוטכנולוגיה בשנת 2013 עמד על 2.9 מיליארד ש"ח, גידול של כ-10% לעומת שנת 2010. לאורך השנים 2013-2010 היווה היצוא (2328↑3.79%) כ-80% מפדיון החברות.
חברות רב-לאומיות רבות מקימות מרכזי מו"פ בישראל במטרה לרתום את היצירתיות והחדשנות הישראלית לתהליכי הייצור שלהן. כ-6% ממשרות השכיר בחברות ביוטכנולוגיה בשנת 2013 היו במרכזי מו"פ בהם שלמו את השכר הגבוה ביותר (240 אלף ₪ למשרת שכיר).
עיקר פעילות הביוטכנולוגיה בישראל מתרכזת ב'בריאות האדם והחי’. כ-72% ממשרות השכיר ו-80% מהפדיון מרוכזים בחברות שפיתחו ושייצרו טכנולוגיות ומוצרים ל’בריאות האדם והחי’.
השכר השנתי למשרת שכיר במרכזי מו"פ גבוה ב-35% מזה שבחברות ישראליות ועומד על 240 אלפי ש"ח.
לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה העניק בשנת 2013 מענקי מו"פ בסך 101 מיליוני ש"ח לחברות הביוטכנולוגיה. 74% מתוך מענקים אלו ניתנו לחברות קטנות (עד 50 משרות שכיר).
43% מחברות הביוטכנולוגיה פועלות במחוז מרכז (ללא מחוז תל אביב). מיקומן של 46% מהחברות נמצא בערים: ירושלים, תל אביב-יפו, נס ציונה ורחובות.
כ-1.5% מסך הפטנטים הביוטכנולוגיים העולמי נרשמו על-ידי גורמים מישראל. נתון זה ממוקם את ישראל במקום ה-14 מבין מדינות ה-
OECD, בדומה למדינות כגון דנמרק, אוסטרליה וספרד.
