וועדת הכספים התכנסה לבקשתו של
אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות על-מנת לאשר העמדת מימון מהמדינה לחברת הדואר בסך 477 מיליון שקל לצורך יישום הסכם בין המדינה לחברה ולהסתדרות. ההסכם אושר פה אחד.
יוגב ציין בפנייתו כי "להערכת חברת דואר ישראל, קופת המזומנים שלה נשחקה עד תום ואין לחברה כל מקור נוסף החל מחודש אפריל להמשך פעילותה השוטפת. משכך, העברת המימון על-ידי המדינה בתאריך שהוסכם הינה קריטית".
יו"ר הוועדה, ח"כ
ניסן סלומינסקי, אמר: "הסיטואציה הזו מעניינת כי אף אחד מאתנו לא יודע אם הוא יהיה בקואליציה או באופוזיציה, ויש בזה גם יתרון מכיוון שאנחנו יכולים לדון לגופו של עניין.
אתמול קיבלתי בדואר הזמנה לחתונה שהתאריך שלה היה ב-16/3. החותמת היא מה-24/2. קיבלתי את זה בדואר אתמול. וזה כבר קרה לי כמה פעמים. אני מקווה שבעקבות השינויים אז גם הנושא הזה ישתפר".
מנכ"ל דואר ישראל,
חיים אלמוזנינו אמר: "חברת הדואר נקלעה למשבר כספי עמוק שהביא אותה על סף פשיטת רגל. החברה נאלצה לגבש תוכנית הבראה כוללת, שדרשה מכל אחד מהגורמים התגייסות, נדרשה התייעלות משמעותית במסגרתה קוצצו 1,200 משרות, עם תנאי פרישה הולמים. בנוסף נדרשו שינויים רגולטורים שמצד אחד מקלים על החברה ומצד שני משפרים את השירות לאזרח באופן משמעותי. עד לנקודה הנוכחית החברה מתנהלת על השקלים האחרונים".
איל גבאי, משקיף מטעם בית המשפט, מסר: "מבחינתנו יש מדינה אחת, זה שהיא מופרדת לרשויות זה לא משנה. כרגע מדינת ישראל היא זו שמחזיקה בחברה. בית המשפט בחן את העניין והגיע למסקנה שבאפריל הדואר עלול שלא לפרוע את חובותיו. על-מנת שתהיה לו כל הזמן אינפוזיה נדרשה תוכנית ההבראה. ככל שהדואר לא יוכל בתזרים המזומנים לשרת את חובותיו בימים הקרובים הוא ייקלע לחדלות פירעון, ואז מה שיקרה זה בדיוק כמו כל חברה אחרת, היא תעבור לניהולו של בית המשפט שיכפה עליה תוכנית הבראה. אני חושב שתוכנית ההבראה שגובשה פה היא ראויה וסבירה מבחינת האיזון. אם המדינה תחליט שלא להזרים את הכסף היחס אליה יהיה כמו לכל חברה אחרת. בדואר מודעים לכך שרמת השירות שלהם איננה טובה ובמסגרת השינויים הרגולטורים יש דגש על שיפור השירות".
מאיר שמרה, משנה למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות: "כרגע יש איום על היכולת של החברה לשלם משכורות וכל דחייה של חודש תגרום לנזק של 11 מיליון שקלים, ויש עוד חשש שנדרדר להסלמה".
ח"כ
אראל מרגלית: "כשהסתכלתי על הסכום של 477 מיליון נרעשתי. חשבתי שהדרך לדון בזה היא לא בדיון חרום. בסופו של דבר הסבירו לי את הדחיפות ולכן אתמול בדקתי את הנושא לעומק. אחד הדברים שצריך לשים לב שלא יקרה לנו מה שקרה עם תעש. הסדרים שהם חצאי הסדרים ואז זה כל פעם חזר למדינה. אני שמעתי את הפרטים ונחה דעתי שמדובר בתוכנית רצינית ולא טלאי על טלאי."
ח"כ
מיקי לוי: "לא היה פשוט להגיע למתווה הנוכחי שהוא מתווה סביר ואין שום ברירה אחרת. אם לא נקבל את כל המתווה הזה אנחנו עלולים להגיע למצב ששירות הדואר יעוף לנו באוויר. לגבי ההמשך לפני כל אישור מתווה עתידי יש לבדוק שהפעולות שנדרשו אכן בוצעו."
ח"כ
אורי מקלב תקף בחריפות את ראשי הדואר ואמר: "יש כאן כשל וקריסה של כל מתן השירותים של הדואר. כשדואר לא מגיע מדובר בעגמת נפש ונזקים אדירים לאנשים. אנשים שלא קיבלו תווי מזון לפסח בגלל הדואר, אנשים שנשארו בלי בגדים לחג. בחלק מהשירותים העליתם את המחיר בחמישים אחוז. אתם לא לוקחים אחריות וזו הבעיה הכי קשה. לא היה כשל כזה מאז הקמת המדינה. לפני שאתם מבקשים רבע מיליארד ש"ח מהציבור אתם צריכים לתת תשובות. יש משבר אמון בינכם ובין הציבור, צריך להפריט אתכם ולפתוח את השוק לתחרות."
ח"כ אלי אלאלוף ציין כי "הנושא הכאוב ביותר בעיני הוא הפיטורים של 1200 עובדים שלא ברור אם יש להם סיכוי למצוא עבודה חדשה. אין לנו ברירה באמת ואי-אפשר עכשיו לתקוע את הנושא ולכן צריך לאשר את המתווה. יש כאן כישלון של רשות החברות הממשלתית, איך יכול להיות שהדואר הגיע לסף פשיטת רגל מבלי שקיבלנו תמרור אזהרה?"
חיים אלמוזניו, מנכ"ל דואר ישראל, הגיב לדברים: "תוכנית ההבראה יצאה לדרך מתוך ההכרה בעובדה שהחברה צריכה לשפר את השירות שלה. שיפור השירות דורש הקצאת משאבים, אי-אפשר להקצות עוד עובדים ולפתוח עוד מקומות כשאין כסף לשלם לעובדים הקיימים. בתוכנית הרגולציה יש מטרה להגיע ל10 דקות המתנה לכל היותר בסניפים, פתיחת מרכזי מסירה בתוך חנויות ועוד. אבל כל הדברים האלה לא יכולים להתבצע ללא תוכנית ההבראה.
יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי הציע שהוועדה תתכנס בעוד חודשיים על-מנת לדון לעומק בשיפור השירות. "לגבי השלבים הבאים בתוכנית ההבראה הוועדה תצטרך להתכנס לפני אישור כל שלב ושלב לפני שמאשרים את התקציבים הבאים. אנחנו מאשרים את ההסכם, השלבים יכנסו לתקציב המדינה והוועדה תקבל דיווח בכל חצי שנה ותוכל להחליט אם לאשר את המשך התקצוב", אמר.
