ליקויים קשים, פגיעה בטוהר המידות וחששות לזיופים - כל אלו עולים (יום ג', 5.5.14) בדוח
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, על הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2013.
שפירא פותח בקביעה מודגשת: "היה אפשר למנוע חלק ניכר מהליקויים שהועלו אילו משרד הפנים לא היה מתעלם מהערות מבקר המדינה שפורסמו בדוח על בחירות 2008, ואילו קוימו הבטחותיו הרבות של משרד הפנים - לשיפור בתהליכי העבודה, לייעולם ולקידום הליכי חקיקה".
משרד הפנים לא בחן מה פשר הגידול החריג והלא-מוסבר במספר הקולות הפסולים בהצבעות לראש הרשות לעומת בחירות 2008, בייחוד ברשויות הגדולות, ומדוע מספרם היה למעלה מכפול ממספר הקולות הפסולים למועצת הרשות. בהצבעה בקרב החיילים נפסלו 13.7% מהקולות לראש הרשות ו-6% מהקולות למועצת הרשות, אך ביחידת המפקח הארצי לא נעשה ניסיון לאבחן את הסיבות לכך.
בבדיקה של רשימות המצביעים ב-12 רשויות מקומיות נמצא, כי 341 בעלי זכות בחירה שעל-פי נתוני ביקורת הגבולות שהו מחוץ לגבולות ישראל ביום הבחירות, סומנו בפנקסי הבוחרים כמי שהצביעו בבחירות, ומכאן שאחרים הצביעו בשמם.
ביותר מ-50 רשויות מקומיות הצביעו לרשימה שבה נכלל המועמד שנבחר לראש הרשות מספר מצביעים זעום ביותר, ונראה כי הרשימה שבה הוא נכלל הוקמה רק כדי שהמועמד ייחשב לחבר מועצה נוסף. תופעה זו נצפתה כבר בבחירות 2008, אך למרות הבטחות המפקח הארצי דאז, לקראת הבחירות לשנת 2013 לא התקיים דיון בעניין שינוי חקיקה הנוגע לראש רשות שרשימתו לא זכתה למנדט. למשל:
- רחמים תנעמי נבחר לראש מועצת בית דגן בזכות 1,801 קולות שקיבל (49% מכלל הקולות), אך רשימת "שגשוג לבית דגן" שבראשה עמד קיבלה 28 קולות בלבד. סיעה אחרת, "תנופה נטו", זכתה ב-40% מקולות התושבים.
- מאזן גנאים נבחר לראש עיריית סח'נין בזכות 9,557 קולות שקיבל (56% מהקולות), אך רשימת "סח'נין בלדי" שבראשה עמד לא קיבלה אף לא קול אחד.
- עבד אל-חי מאמון קיבל 7,097 קולות מתושבי טירה לראשות העירייה (53% מהקולות הכשרים). הרשימה שבראשה עמד, "אלתעאון ואלתגיר", קיבלה חמישה קולות בלבד.
חריגה ממינהל תקין בהעסקת עובדים
בשל התדירות הרבה של תחלופת כוח האדם שאייש את יחידת המפקח הארצי על הבחירות, נגרמו קשיים בגיוס עובדים לענף הייעוץ המשפטי ובגיוס מנהלי בחירות אשר בקיאים דיים בנושא הבחירות. מספרי החשבונות של משרד הפנים אי-אפשר ללמוד כיצד נוהל תקציב הבחירות ומה הייתה העלות הממשית שלהן, וממילא לא ניתן היה לפקח על התקציב וביצועו.
גם במערכת הבחירות לשנת 2013, כמו במערכת הבחירות לשנת 2008, שולמו תוספות השכר לעובדי בחירות מטה (עובדי משרד הפנים מקרב יחידות המשרד השונות) תוך חריגה של ממש מכללי מינהל תקין: לא הוגדר התפקיד של עובד בחירות מטה ולא נבדקו צורכי העבודה; לא נקבעו אמות מידה ותנאי סף למינוי העובדים למלא את התפקיד; רוב העובדים לא מונו כנדרש על-ידי מנכ"ל משרד הפנים; הם לא נדרשו להגיש דיווח על הפעולות שביצעו; ושכרם לא התבסס על תגמול תמורת שעות נוספות.
בנוהל שפורסם לקראת הבחירות לשנת 2013 הושמט תנאי סף, שנכלל בנוהל לקראת בחירות 2008, בדבר "איסור העסקת מזכירי ועדות קלפי בקרבה ראשונה זה לזה", שתכליתו מניעת פגיעה בטוהר המידות. התוצאה הייתה העסקתם של למעלה מ-2,700 קרובי משפחה ב-89 רשויות מקומיות, ופגיעה במישרין ביכולת להבטיח הזדמנות שווה למועמדים מתאימים לתפקיד ובאפשרות לאתר את הכשירים והמתאימים ביותר לתפקיד.
אף שמספר המזכירים המרבי שרשאיות הרשויות המקומיות להעסיק בבחירות נקבע על-פי מספר הקלפיות באותה רשות, נמצא כי מספר המזכירים שהעסיקו 85 מהרשויות, רובן באישור משרד הפנים, היה גדול מהנדרש. בסך הכול הועסקו בכלל הרשויות שנבדקו לא פחות מ-1,469 מזכירים עודפים, על חשבון הקופה הציבורית.
כ-250 מנהלי בחירות וסגניהם היו מנועים מלכתחילה מלהצביע, מכיוון שכל אחד מהם ניהל את הבחירות ברשות מקומית שהוא אינו רשום בפנקס הבוחרים שלה. מסיבה זו נבצר גם מאלפי מזכירי ועדות קלפי להצביע בבחירות.
עשרה מנהלי בחירות העסיקו בתפקיד מזכירי ועדת קלפי 17 קרובי משפחה שלהם מדרגה ראשונה. בעשרות רשויות מקומיות הועסקו בתפקיד מזכירי ועדות קלפי יותר משני בני משפחה בעלי קרבה משפחתית זה לזה מדרגה ראשונה. נוסף על כך הועסקו אלפי קרובי משפחה כמזכירים ולא היה אפשר להבטיח, כי תינתן למועמדים מתאימים הזדמנות שווה למלא תפקיד זה.
קלפיות באיוש חלקי
מרבית חברי ועדות הקלפי נעדרו מהקלפיות בעת פתיחתן, וחלק ניכר מהם לא שהו במקום הקלפי ברוב שעות ההצבעה. הרכבה החסר של ועדת הקלפי האריך את משך ההצבעה של כל מצביע והשפיע גם על תקינות הרישום בפרוטוקול הוועדה ועל טיב הרישום של שמות הבוחרים שהצביעו.
התופעה הזו הייתה גם נחלתן של ערים גדולות. בחיפה נבדקו 202 קלפיות, 26 מהן נפתחו בנוכחות המזכיר בלבד; ב-21 מכלל הקלפיות התבצע הליך ההצבעה במשך כל היום בנוכחות המזכיר בלבד; ב-70 קלפיות נכח חבר ועדה אחד בעת פתיחתן, וב-75 נכחו שני חברי ועדה; רק ב-31 (כ-15%) מהקלפיות נכחו שלושה חברי ועדה בעת הפתיחה. בירושלים נבדקו 27 קלפיות - חמש נפתחו על-ידי מזכיר הוועדה בלבד ועשר אחרות נפתחו בנוכחות חבר ועדה אחד בלבד.
בידי יחידת המפקח הארצי לא היה מידע זמין על המקום שבו אוחסנו מאות תקליטורים המכילים פרטים על המצביעים בכל רשות מקומית או רשימות שלהם, אף שהם עלולים להגיע לידי גורמים שישתמשו בהם לא למטרות שלשמן יועדו. תוצאות הבחירות לא פורסמו בילקוט הפרסומים במועד שנקבע בחוק, דהיינו בתוך 21 ימים מיום הבחירות; נמצאו כ-40 אי-התאמות ניכרות בין התוצאות שפורסמו ובין התוצאות שנרשמו בפרוטוקולים של מנהלי הבחירות.
משנת 1993 ועד 2013 הפלה משרד הפנים לטובה את חברת המחשוב המנהלת את מאגרי מינהל האוכלוסין, ובכלל זה את המערכת לניהול הבחירות; המשרד לא פרסם מכרז חדש שיאפשר להוזיל את התעריפים ששולמו בעד שירותי המחשוב שסיפקה אותה חברה, ובכך פגע בקופה הציבורית ובזכותן של חברות אחרות להתחרות על מתן שירותים אלה.
"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את ההתעלמות ארוכת השנים של משרדי הפנים והאוצר מהממצאים בעניין הליקויים החמורים בקבלת ההחלטות לגבי ההתקשרות עם חברת המחשוב. חמורים במיוחד חוסר המעש והסחבת המתמשכת של משרדי הפנים והאוצר, אשר למעשה, לא עשו דבר להסדרת הנושא", נאמר בדוח.
תלמידים שבתו מאונס
התקשרות משרד הפנים עם חברה למתן שירותי ייעוץ בנושא מימון בחירות הוארכה שוב ושוב, מכיוון שבמשך תקופת ההתקשרות הראשונית, שארכה למעלה משש שנים, לא בחן המשרד אם נחוץ לרכוש שירותים מגורמים חיצוניים לשם בדיקת בקשות המימון ואם מוטב למנות עובד של משרד הפנים לניהול היחידה לתחום מימון הבחירות.
משרד הפנים ויחידת המפקח הארצי לא דאגו להליך מסודר לרכישת הציוד הקשיח (כגון תיבות הקלפי, סוגרי המתכת, הפרגודים, המגשים לפתקי ההצבעה) הנדרש לקלפיות באמצעות מכרז, שלא לפי ההמלצות שניתנו בדוח על בחירות 2008. הרשויות המקומיות התבקשו להתקשר בעצמן עם ספק לרכישת הציוד, עובדה שייקרה את עלות הרכישה.
משרד החינוך והמפקח הארצי לא ניצלו את חמש השנים בין הבחירות הקודמות לבחירות הנוכחיות כדי להיערך כיאות למזעור הנזקים שמקורם בהשבתת מוסדות חינוך ביום הבחירות בשל הקלפיות שהוצבו בהם, ולא הקימו צוות שידון בפתרונות ישימים לבעיה, כגון הוצאת הקלפיות ממוסדות חינוך וצמצום של שעות ההצבעה בכל הקלפיות. גם בבחירות אלה שבתו מאונס מאות אלפי תלמידים במאות בתי ספר, והדבר הביא לפגיעה ממשית במקומות העבודה של הוריהם, שכן בגין השבתת הלימודים נבצר מחלק מההורים להתייצב במקום עבודתם.
לבחון את ארגון הבחירות
בפרק ההמלצות קובע שפירא, בין היתר:
1. על משרד הפנים לבחון מהו הארגון המומלץ והיעיל לטיפול בהיערכות לקיום מערכת הבחירות ברשויות המקומיות. ראוי גם כי תיבחן האפשרות להפקיד בידי ועדת הבחירות המרכזית את הטיפול במשימות הנוגעות להיערכות לבחירות המוניציפליות, מטעמי חיסכון, יעילות ומקצועיות.
2. ראוי להיערך זמן רב לפניהן לבניית מערך התפעול, הרכש והלוגיסטיקה הנדרש לקיום מערכת הבחירות, ובכלל זה להכין אומדן מפורט של ההוצאות ועלות ההתקשרויות.
3. יש לעקוב בקפידה אחרי פנקסי הבוחרים הנמסרים לרשימות המועמדים, לנהל רישום מדויק בעניינם ולדאוג לכך שכולם יושבו לידי יחידת המפקח הארצי או יושמדו בתום הבחירות.
4. יש לקיים הליך מסודר לרכישת הציוד הקשיח באמצעות מכרז שינצל יתרונות לגודל וגם יבטיח כי המציע יוכל לספק את הסחורה בעוד מועד ובאיכות הנדרשת.
5. יש לתת לרשויות המקומיות הנחיות מפורטות לגבי ההוצאות השונות הצפויות במערכת הבחירות כדי לוודא שהתקציב שישוריין לכך יהיה ריאלי.
